Judaism Wiki
Advertisement

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהילים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק כה

א וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, וַיָּחֶל←והתחילו הָעָם לִזְנוֹת אֶל←לשכב עם בְּנוֹת מוֹאָב. ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן←וזה עיקר הבעיה, ולא עצם הזנות. ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר←לאליל של מואב, וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל←מגיפה קטלנית פשטה בישראל (כמו שרואים להלן, פסוק ח). ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם←וּתלה את האשמים לַיהוָה←כדי לשכך את חמת ה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ←מול השמש, במקום גלוי, וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל. ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל, הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו←אנשים מהשבט שהוא אחראי עליו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר. ו וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ז וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח←חנית קצרה בְּיָדוֹ. ח וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה←לאוהל וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ←דרך הגב שלו ועד לתוך הבטן שלה, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ט וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. {פ}

י וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי←הרגיע אותי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי←בעשותו את מעשה הקנאות בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי←בכעסי נגד עבודה זרה. יב לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. יג וְהָיְתָה לּוֹ←ותהיה ברית השלום איתו וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יד וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת←עִם הַמִּדְיָנִית, זִמְרִי בֶּן סָלוּא, נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי. טו וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר, רֹאשׁ אֻמּוֹת←צור הוא מראשי המשפחות החשובות בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא. {פ}

טז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז צָרוֹר←תהיו צוררים אֶת הַמִּדְיָנִים, וְהִכִּיתֶם אוֹתָם. יח כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם←במזימותיהם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר, וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר.

הערות

  • משחק מילים מעניין (לשון נופל על לשון) בפסוק ח: "וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה←לאוהל ... וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ←לתוך הבטן שלה, מלשון קיבה".


אודות פרוייקט פירוש התנ"ך - תוכנית עבודה - כיצד אני יכול לעזור?
הטקסט והניקוד באדיבות מכון ממרא - All rights on the text and Nikkud reserved to Mechon Mamre

לחץ כאן לעריכת הפירוש על התורה, ולחץ כאן לעריכת פירוש רש"י


במדבר כה - מאמרים

1. וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל-בנות מואב. ע


2. ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ע


3. ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר-אף יהוה בישראל. ע


4. ויאמר יהוה אל-משה קח את-כל-ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף-יהוה מישראל. ע


5. ויאמר משה אל-שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור. ע


6. והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל-אחיו את-המדינית לעיני משה ולעיני כל-עדת בני-ישראל והמה בכים פתח אהל מועד. ע

7. וירא פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. ע


8. ויבא אחר איש-ישראל אל-הקבה וידקר את-שניהם את איש ישראל ואת-האשה אל-קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל. ע


9. ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף. ע


10. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע


11. פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן השיב את-חמתי מעל בני-ישראל בקנאו את-קנאתי בתוכם ולא-כליתי את-בני-ישראל בקנאתי. ע

12. לכן אמר הנני נתן לו את-בריתי שלום. ע


13. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על-בני ישראל. ע


14. ושם איש ישראל המכה אשר הכה את-המדינית זמרי בן-סלוא נשיא בית-אב לשמעני. ע


15. ושם האשה המכה המדינית כזבי בת-צור ראש אמות בית-אב במדין הוא. ע


16. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע


17. צרור את-המדינים והכיתם אותם. ע


18. כי צררים הם לכם בנכליהם אשר-נכלו לכם על-דבר-פעור ועל-דבר כזבי בת-נשיא מדין אחתם המכה ביום-המגפה על-דבר-פעור. ע


לעמוד זה יש כתובת קצרה: t0425


הטקסט התנ"כי בעמוד זה הועתק מהטרנסליטרציה של סטיב גרוס - Steve Gross - מאתר "שמש".



Advertisement