Judaism Wiki
Register
Advertisement

בשני מקומות מסופר על השמת חוק ומשפט:

  • במרה (שמות טו 25): " ויצעק אל ה', ויורהו ה' עץ, וישלך אל המים, וימתקו המים; שם שם לו חוק ומשפט , ושם ניסהו "
  • בסוף ספר יהושע, אחרי שבני ישראל התחייבו לעבוד את ה' (יהושע כד 25): " ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא; וישם לו חוק ומשפט בשכם ".

הדמיון המילולי מלמד שמדובר כאן באותו הדבר - מה בדיוק?

1. ע"פ רש"י, רשב"ם ועוד, הכוונה ללימוד מצוות התורה (או חלק מהן). פירוש זה מתאים לפסוק מספר יהושע: לאחר שבני ישראל התחייבו לקיים את התורה, יהושע לימד אותם את פרטי המצוות. בפסוק מספר שמות אפשר לפרש, שאחרי שה' השקה את בני ישראל במים, הוא לימד אותם חלק מהמצוות כדי לנסות ולראות האם הם מסוגלים לעמוד בהן, כהכנה למתן תורה שיהיה בהמשך.

  • אולם (כפי שכתב כבר רמב"ן) , אם מדובר במצוות ה', לא ברור מדוע לא נכתבו מצוות אלו כאן, כפי שנכתבו כל שאר המצוות במקום שבו נאמרו, תחת הכותרת " וידבר ה' אל משה לאמור ".

2. ע"פ רמב"ן, הכוונה לתקנות ומנהגים "אזרחיים" שקבע המנהיג באותו זמן (משה בספר שמות, יהושע בספר יהושע), למשל - לנהוג בהגינות זה עם זה ועם הסוחרים מעמים אחרים שעוברים במחנה, לשמור על צניעות בהקמת האוהלים, וכו'; הרב אליהו בן אמוזג ("מבוא לתורה שבעל-פה" הערה כט) הקשה כמה קושיות על דעה זו, אך את כולן ניתן לתרץ:

  • גם לפי דעה זו, לא ברור מדוע התקנות והמנהגים לא נכתבו בפירוש; אך ייתכן שהם לא נכתבו כי היו זמניים, לאותו דור בלבד, ולא היה טעם לכתבם לדורות.
  • הפועל " שָׂם " משמעו "לימד", כמו בפסוק " ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם "; אך ייתכן שיש הבדל בין הפועל " שם לפני- " שמשמעו לימד, לבין הפועל " שׂם ל- " שמשמעו "קבע, תיקן".
  • הביטוי הכפול "חוק ומשפט" לא מתאים לתקנות ומנהגים זמניים; אך ייתכן שהכוונה לתקנות משני סוגים - "חוקים" הם תקנות שרירותיות (כמו חוקי התנועה בימינו), ו"משפטים" הם תקנות הגיוניות (כמו דיני החוזים בימינו).
  • בפסוק מיהושע מדובר על "כריתת ברית", ולא הגיוני שהברית כללה רק תקנות ומנהגים זמניים ; אך ייתכן שהפסוק מדבר על שני עניינים שונים - כריתת ברית לחוד, ותקנות ומנהגים לחוד;
  • בספר שמות, בפרק הבא (שמות טז), ניתן לראות שבני ישראל יודעים על מצוות השבת; הגיוני שהם למדו על מצוה זו בפרק טו; לטענה זו התייחסנו כאן .

3. וע"פ אברבנאל, הכוונה לקבלת עול מצוות באופן כללי, ובמיוחד - קבלת השכר והעונש שכרוכים בשמירת המצוות או בהפרתן. היתרון בפירוש זה הוא, שלפי זה ה" חוק ומשפט " כתובים בפירוש: בספר שמות בפסוק הבא - " ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוהיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו - כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך "; ובספר יהושע בכל פרק כד.

לפי פירוש זה, ייתכן שהמילים " ושם ניסהו " (בספר שמות) משמען, שבאותו מקום - עם ישראל העמיד בניסיון את "החוק והמשפט" הללו, כלומר - הוא ראה שה' באמת מרפא את המים כאשר מתפללים אליו. ע"ע באיזה אופן ניתן להעמיד את התורה למבחן מדעי .
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/tora/jmot/jm-15-25


Advertisement