אם-מחוט ועד שרוך-נעל ואם-אקח מכל-אשר-לך ולא תאמר אני העשרתי את-אברם. כל הפרק
רש"י עריכה
אם מחוט ועד שרוך נעל - אעכב לעצמי מן השבי: ואם אקח מכל אשר לך - ואם תאמר לתת לי שכר מבית גנזיך, לא אקח: ולא תאמר אני העשרתי את אברם - שהקב"ה הבטיחני לעשרני, שנאמר לעיל (יב ב) ואברכך וגו': כל הפרק
מאמרים על פסוק זה
Extension:DynamicPageList3 (DPL3), version 3.5.2: Error: At least one category must be chosen if to use 'addfirstcategorydate=true' or 'ordermethod=categoryadd'.
מתוך דף השיחה על פסוק זה
בראשית יד21-23 : "
ויאמר מלך סדם אל אברם:
תן לי הנפש, והרכש קח לך !
ויאמר אברם אל מלך סדם:
הרמתי ידי אל ה', אל עליון קנה שמים וארץ; אם מחוט ועד שרוך נעל, ואם אקח מכל אשר לך; ולא תאמר 'אני העשרתי את אברם'.
"
מדוע לא רצה אברם לקחת מתנות ממלך סדום, והרי הוא הציל אותם מארבעת מלכי הצפון, ומגיע לו לקבל על כך תמורה?
ועוד: מדוע חשש אברם שמלך סדום יגיד "אני העשרתי את אברם", והרי אברם היה עשיר עוד לפני כן (בראשית יג2): ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב
?
נראה שאברם הכיר את מידותיהם השליליות של אנשי סדום - ובכללן את מידת הגאווה: (יחזקאל טז49): הנה זה היה עון סדם אחותך - גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה
.
אילו היה אברם מסכים לקבל ממלך סדום אפילו שרוך-נעל אחד, היה מלך סדום מתגאה ואומר " אני העשרתי את אברם ; כל הרכוש של אברם בא רק משרוך-הנעל שנתתי לו; השרוך שלי 'הביא לו מזל' ורק בזכות זה הוא הצליח לשמור על עשרו".
יותר מזה: ייתכן שמלך סדום גם היה דורש מאברם 50% מה"רווחים" שהרוויח משרוך-הנעל שנתן לו...
כדי להימנע ממצב מביך זה, העדיף אברם שלא לקבל ממלך סדום שום דבר.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25 02:11:18.
לעמוד זה יש כתובת קצרה: t011423