מצוה מהתורה לא לאחר שכר שכיר, שנאמר (דברים כד15): ולא תבוא עליו השמש
, (ויקרא יט13): לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר
.
המצוה מחייבת כל אדם מבני נוח, בכל זמן, בכל מקום.
רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רלח בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שכירות, פרק יא.
בספר החינוך זוהי מצוה רל.
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tryg/mcwa/230
לעמוד זה יש כתובת קצרה: לאו רלח