מצוה מהתורה לא לאכול קרבן שמי ששחט אותו חשב לאכלו מחוץ לזמן שבו מותר לאכלו (פיגול במחשבת חוץ לזמנו), שנאמר (ויקרא ז18): ואם האכל יאכל... לא ירצה... והנפש האכלת ממנו עונה תשא
.
המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, בכל מקום.
רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קלב בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות פסולי המקודשים, פרק יח.
בספר החינוך זוהי מצוה קמד.
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tryg/mcwa/1441
לעמוד זה יש כתובת קצרה: לאו קלב