זהו מאמר הגדרה = מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. זהו חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
מה הקשר בין רגש הרחמים לבין האיבר רחם?
כשאדם רואה אדם אחר שנמצא בצרה, באופן טבעי מתעורר אצלו רגש של הזדהות והשתתפות בצערו; הרגש הזה מורגש באיזור הבטן, ולכן מכנים אותו על-שם האיבר שנמצא בבטן = הרחם. הביטוי "נכמרו רחמיו" נרדף לביטוי "המו מעיו" - גם הוא מציין את אותו רגש שמרגישים באיזור הבטן.
ועוד: הרחם הוא האיבר שדרכו נוצרים הקשרים החזקים ביותר - בין איש לאישה ובין אם לילדיה; רגש הרחמים, ההזדהות וההשתתפות בצער הזולת, הוא הרגש החזק ביותר שמקשר בין אנשים ומאפשר לאדם אחד להזדהות עם אדם אחר; ולכן קוראים לו על-שם הרחם.
גם ה' אמר על עצמו שהוא רחום
, לא משום שיש לו רגשות אנושיים, אלא כדי ללמד אותנו, שאנחנו צריכים לטפח את רגש הרחמים הטבעי שלנו ולא לדכא אותו; ע"ע דרכי ה' שהתגלו למשה .
חלק ממצוות התורה נועדו ללמד אותנו לפתח את רגש הרחמים שלנו, ולהרחיק אותנו ממידת האכזריות אפילו כלפי בעלי-חיים (כדברי רמב"ן בפירושו למצוות שילוח הקן ).
האם ישנם מצבים שבהם אסור לרחם? []
לפי זה, לכאורה קשה להבין את דברי ר' אלעזר (שנאמרו בקשר למלחמת שאול בעמלק מדרש תנחומא, מצורע א) כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים
; שהרי כל מי שמרחם, מפתח בליבו את מידת הרחמים, ולא ייתכן שהרחמים האלה יגרמו לו בסופו של דבר להיות אכזרי!
אך כבר הסביר הרב בן-נון ( במאמרו במגדים ז ), ששאול לא באמת פעל מתוך רגש של רחמים - הוא הרי הרג את הנשים והילדים העמלקים, בלי שום רחמים; הוא השאיר בחיים רק את המלך והבהמות. מכאן, שהוא לא פעל מתוך רגש אלא מתוך אינטרס אישי, ורק חיפה עליו במסוה חיצוני של רחמים: אין המדרש בא להביע אלא את הציניות האכזרית ברחמים על אגג, ראש המרצחים, בשעת חיסולם של כל אנשיו
. גם הרב רוזן ( בתגובתו במגדים ט ), למרות שחלק על הרב בן-נון בדברים רבים, כתב שהרחמים של שאול לא היו רגש אמיתי של הזדהות עם הזולת, אלא חמלה אינטרסנטית שיש בה סתירה פנימית, מינה ובה
; ופירושים אלה מתאימים למשמעות המושג חמלה בתנ"ך.
האינטרס האישי שהם מדברים עליו הוא כנראה המנהג המקובל של " אחוות המלכים " - מנהג שמטרתו לשמור על מעמדו של המלך ע"י מתן זכויות-יתר למלך של האויב. מנהג זה הוא אכן מנהג רע, שמביא לאכזריות כלפי אנשים פשוטים, וגם נביאי ישראל התנגדו לו (ע"ע אחוות מלכים ).
אולם, רגש הרחמים עצמו, הנקי מאינטרסים אישיים, הוא מדרכי ה', ויש לשמור עליו בכל מקרה; אלא שיש מקרים שבהם הרגש צריך להישאר במקומו (ברֶחֶם) ולא להשפיע על המעשים, כי בעולם המעשה, השיקול העיקרי הוא הדין והצדק; ע"ע רגשי נקם ורחמים במערכת הענישה .
==
נספח - פסוקים נוספים
- (בראשית מג14):
ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי
- (בראשית מג30):
וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה
- (שמות לג19):
ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ידוד לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
- (דברים יג18):
ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ידוד מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך
- (דברים ל3):
ושב ידוד אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ידוד אלהיך שמה
- (שמואל ב כד14):
ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד ידוד כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה
- (מלכים א ג26):
ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו
- (מלכים א ח50):
וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום
- (מלכים ב יג23):
ויחן ידוד אתם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה
- (ישעיהו ט16):
על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה
- (ישעיהו יג18):
וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם
- (ישעיהו יד1):
כי ירחם ידוד את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב
- (ישעיהו כז11):
ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו
- (ישעיהו ל18):
ולכן יחכה ידוד לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט ידוד אשרי כל חוכי לו
- (ישעיהו מז6):
קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד
- (ישעיהו מט10):
לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם
- (ישעיהו מט13):
רנו שמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי נחם ידוד עמו ועניו ירחם
- (ישעיהו מט15):
התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך
- (ישעיהו נד7):
ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך
- (ישעיהו נד8):
בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך ידוד
- (ישעיהו נד10):
כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ידוד
- (ישעיהו נה7):
יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל ידוד וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח
- (ישעיהו ס10):
ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך
- (ישעיהו סג7):
חסדי ידוד אזכיר תהלת ידוד כעל כל אשר גמלנו ידוד ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו
- (ישעיהו סג15):
הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו
- (ירמיהו ו23):
קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון
- (ירמיהו יב15):
והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו
- (ירמיהו יג14):
ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם ידוד לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם
- (ירמיהו טז5):
כי כה אמר ידוד אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ידוד את החסד ואת הרחמים
- (ירמיהו כא7):
ואחרי כן נאם ידוד אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם
- (ירמיהו ל18):
כה אמר ידוד הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב
- (ירמיהו לא19):
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ידוד
- (ירמיהו לג26):
גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב כי אשוב את שבותם ורחמתים
- (ירמיהו מב12):
ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם
- (ירמיהו נ42):
קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל
- (יחזקאל לט25):
לכן כה אמר אדני ידוד עתה אשיב את שבית יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי
- (הושע א6):
ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם
- (הושע א7):
ואת בית יהודה ארחם והושעתים בידוד אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים
- (הושע ב3):
אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה
- (הושע ב6):
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה
- (הושע ב21):
וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים
- (הושע ב25):
וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי
- (הושע יד4):
אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום
- (עמוס א11):
כה אמר ידוד על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח
- (מיכה ז19):
ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם
- (חבקוק ג2):
ידוד שמעתי שמעך יראתי ידוד פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור
- (זכריה א12):
ויען מלאך ידוד ויאמר ידוד צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה
- (זכריה א16):
לכן כה אמר ידוד שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם ידוד צבאות וקוה ינטה על ירושלם
- (זכריה ז9):
כה אמר ידוד צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו
- (זכריה י6):
וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני ידוד אלהיהם ואענם
- (דברי הימים ב ל9):
כי בשובכם על ידוד אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום ידוד אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו
- (תהילים יח2):
ויאמר ארחמך ידוד חזקי
- (תהילים כה6):
זכר רחמיך ידוד וחסדיך כי מעולם המה
- (תהילים מ12):
אתה ידוד לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני
- (תהילים נא3):
חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי
- (תהילים סט17):
ענני ידוד כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי
- (תהילים עז10):
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה
- (תהילים עט8):
אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד
- (תהילים קב14):
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד
- (תהילים קג4):
הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים
- (תהילים קג13):
כרחם אב על בנים רחם ידוד על יראיו
- (תהילים קו46):
ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם
- (תהילים קטז5):
חנון ידוד וצדיק ואלהינו מרחם
- (תהילים קיט77):
יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי
- (תהילים קיט156):
רחמיך רבים ידוד כמשפטיך חיני
- (תהילים קמה9):
טוב ידוד לכל ורחמיו על כל מעשיו
- (משלי יב10):
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי
- (משלי כח13):
מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם
- (איכה ג22):
חסדי ידוד כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו
- (איכה ג32):
כי אם הוגה ורחם כרב חסדו
- (איכה ד10):
ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי
- (דניאל א9):
ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים
- (דניאל ב18):
ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל
- (דניאל ט9):
לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו
- (דניאל ט18):
הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים
- (נחמיה א11):
אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך
- (נחמיה ט19):
ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה
- (נחמיה ט27):
ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם
- (נחמיה ט28):
וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים
- (נחמיה ט31):
וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה
- (בראשית מג14):
מקורות[]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-03 11:26:22.
תגובות[]
|
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
|
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/rxm