Judaism Wiki
Advertisement

זהו מאמר הגדרה = מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. זהו חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.


הפועל "התעבר" בלשון התלמוד מציין בעיקר כניסה להריון,

אך בלשון המקרא יש לו שתי משמעויות שונות:

א. התעבר = כעס שוב ושוב ( מהשורש של המילה עֶברָה הנרדפת ל"כעס", "זעם" ):
  1. (דברים ג26): ויתעבר ה' בי למענכם, ולא שמע אלי; ויאמר ה' אלי 'רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה'- משה התחנן והתפלל שוב ושוב שה' ייתן לו להיכנס לארץ, ובכל פעם ה' כעס עליו מחדש ואמר לו שלא ישמע בקולו.
  2. תהילים עח21-62  : " לכן שמע ה' ויתעבר , ואש נשקה ביעקב, וגם אף עלה בישראל ... שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל... ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר "
  3. (תהילים פט39): ואתה זנחת ותמאס, התעברת עם משיחך
  4. (משלי כו17): מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו- מי שכועס ומתעצבן על ריב של אחרים, גורם נזק לעצמו לחינם, כמו אדם שמחזיק באוזניו של כלב שעובר לידו ( פירוט ).
ב. התעבר = חלף שוב ושוב ( מהשורש של המילה עָבַר הנרדפת ל"סר", "חלף" ):
  1. t2814 משלי יד16: חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח - הכסיל אינו ירא מהרע, ולכן אינו סר ממנו אלא עובר שוב ושוב על כללי הזהירות (ויש מפרשים מתעבר = כועס ומתעצבן על מי שמנסה להזהיר אותו; פירוט )
  2. (משלי כ2): נהם ככפיר אימת מלך, מתעברו חוטא נפשו- מי שעובר את גבול האימה, ה"דיסטנס" שיש לשמור בין אדם פשוט לבין המלך, עלול לחטוא, לפגוע בכבודו של המלך ולגרום נזק לחייו (ויש מפרשים מתעבר = מכעיס, אך פירוש זה אינו מתאים לבניין התפעל; היה ראוי לכתוב "מְעַבֵּר"). ע"ע זהירות ממלכים בספר משלי

מקורות[]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10 22:40:39.

תגובות[]

מאת: אביתר כהן

הפועל התעברות (כניסה להריון)   קשור לעיבור (זרע) הארץ

ויקרא פרק כז פסוק ל : וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה':

יהושע פרק ה פסוק יא-יב : ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה:

וישבת   המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא-היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא:

הפועל עבר (כעס)   קשור לעברה (נראה לי שהוא קשור ל"שוט" ברקים רעמים סופות ...)

ישעיה פרק יג פסוק ט : הנה יום-ה' בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה:

ישעיה פרק יד פסוק ו : מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך:

צפניה פרק א פסוק טו : יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל:

תהלים פרק עח פסוק מט : ישלח-בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים:

משלי פרק יא פסוק ד : לא-יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות:

משלי פרק יא פסוק כג : תאות צדיקים אך-טוב תקות רשעים עברה :

תגובות[]

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות.
אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.


לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/htabr


Advertisement