מועד

זהו מאמר הגדרה = מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. זהו חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ברוב הפסוקים בתנ"ך, המילה "מועד" מציינת זמן קבוע מראש, למשל:

1. (בראשית יז21): ואת בריתי אקים את יצחק, אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת

1. (בראשית יח14): היפלא מה' דבר? למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
2. (בראשית כא2): ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו, למועד אשר דבר אתו אלהים
3. שמות ט5 : " וישם ה' מועד לאמר 'מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ"
4. (במדבר כח2): צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו- בזמן הקבוע בכל יום.
5. (יהושע ח14): ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר
6. (שופטים כ38): והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר
7. (שמואל א ט24): וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא
8. (שמואל א יג8): וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו... ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש
9. (שמואל א כ35): ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו
10. (שמואל ב כ5): וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשר יעדו
11. (שמואל ב כד15): ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד...
12. (מלכים ב ד16): ויאמר ' למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן'...

1. (ירמיהו ח7): גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה...
2. (תהילים קב14): אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד

:: t26a4

מכיוון שהחגים שבתורה חלים בזמנים קבועים מראש, גם הם נקראים "מועדים":

1. (שמות יג10): ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה(חוקת הפסח)

1. שמות כג15 , (שמות לד18): את חג המצות תשמר; שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים; ולא יראו פני ריקם
2. (דברים טז6): כי אם אל המקום אשר יבחר ידוד אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים
3. (ויקרא כג2): דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי...
4. (במדבר ט2): ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו
5. (במדבר י10): וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם
6. (במדבר כט39): אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם
7. (ישעיהו א14): חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא
8. (יחזקאל לו38): כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ידוד
9. (יחזקאל מו9): ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו
10. (יחזקאל מד24): ועל ריב המה יעמדו לשפט במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו
11. (יחזקאל מה17): ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל
12. (יחזקאל מו11): ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה
13. (הושע ב13): והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה
14. (הושע ט5): מה תעשו ליום מועד וליום חג ידוד
15. (דברי הימים ב ב3): הנה אני בונה בית לשם ידוד אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי ה' אלהינו לעולם זאת על ישראל
16. (דברי הימים ב ח13): ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות
17. (איכה ב6): ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח ה' בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן
18. (עזרא ג5): ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי ה' המקדשים ולכל מתנדב נדבה לידוד
19. (נחמיה י34): ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו

אולם, בפסוק (בראשית א14): ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים, אין זה ברור שהמילה "מועדים" משמעה "חגים" - ייתכן שמשמעה "זמנים קבועים מראש"; ייתכן שבזמן התנ"ך אנשים קבעו להיפגש "בעוד שלוש זריחות", או "מייד אחרי השקיעה" או "כשיהיה בשמיים חצי ירח, ליד הבאר"...;

כך גם בפסוק (תהילים קד19): עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו.

לכן, אי אפשר להביא ראיה מפסוקים אלה לכך שחגי ישראל צריכים להיות דווקא ע"פ הירח.

נספח - פסוקים נוספים

משמעות נוספת של המילה "מועד" היא - "פגישה מתוכננת מראש"; יש קשר בין המשמעויות - כדי להיפגש צריך לקבוע מראש את זמן הפגישה; גם למילה האנגלית date יש שתי משמעויות - תאריך ופגישה: גם "אוהל מועד" עצמו נקרא כך משום שבו נפגש ה' עם משה ועם בני ישראל:

1. (שמות כט42): עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני ידוד אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם
2. (במדבר י3): ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד.

פסוקים נוספים:

1. (במדבר טז2): ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם
2. (יהושע כ9): אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה
3. (ישעיהו יד13): ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון
4. (ישעיהו יד31): הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו
5. (ישעיהו לג20): חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו
6. (ירמיהו כד1): הראני ה' והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ידוד אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל
7. (ירמיהו מו17): קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד
8. (הושע ב11): לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה
9. (הושע יב10): ואנכי ידוד אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד
10. (חבקוק ב3): כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר
11. (צפניה ג18): נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה
12. (דברי הימים ב ל22): וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לידוד ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים לידוד אלהי אבותיהם
13. (תהילים עד4): שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות
14. (תהילים עד8): אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ
15. (תהילים עה3): כי אקח מועד אני מישרים אשפט
16. (איוב יב5): לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל
17. (איוב ל23): כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי
18. (משלי כה19): שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה
19. (איכה א4): דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה
20. (איכה א15): סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה
21. (איכה ב7): זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית ה' כיום מועד
22. (איכה ב22): תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף ידוד פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם
23. (דניאל ח19): ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ
24. דניאל יא27 : " ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד ... למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה ... ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד "
25. (דניאל יב7): ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-03 13:30:57.

תגובות

מאת: בוניקו

הגבת די מהר, וזה מראה על רציניות, ועכשיו בגלל זה אענה ברצינות יתרה ובתעוזה אזור מתני ואגן על פסוקי התורה.

ל-15 הפסוקים הראשונים שהבאת, בדוק שוב הגדרתך לא עונה על הקריטריון שמוע=זמן שקבוע מראש, אלא דווקא להגדרה: מועד=זמן. ואם זה זמן, אז מוכרח שהוא תלוי במשהו. ולכן אני טוען שהוא תלוי בקביעת ר"ח ע"פ הירח על-סמך הפסוקים שהבאתי בהערתי הקודמת (צפה שם).

ואם זה זמן קבוע מראש, אז למה לעשות יום ראש השנה כיומיים, הרי התורה קבעה יום אחד! האם אפשר לסתור את פסוק זה שאומר שיום תרועה(=יום ראש השנה) ואת הפסוק שאומר ש: "לא תוסיפו ולא תגרעו" ואת הפסוק: "החודש הזה לכם" (=על אתר אומר ה' למשה: "כזה "ראה" וקדש) הרי במילא , אתה אמרת שמועד=זמן קבוע מראש, אז מה הקטע של "כזה ראה וקדש?!

ונדון ב-20 פסוקים הבאים שהבאת על החגים ואמרת שגם עליהם חל דין: מועד=זמן קבוע מראש:

ואני אומר, שדבריך מתחילים לאבד את המשמעות הנכונה וראה בעצמך בפסוקים הבאים:

שמות יג10 : " ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה " (חוקת הפסח)

• למועדה=לִזְמָנַהּ , ולא כפי שאמרת.

שמות כג15 , שמות לד18 : " את חג המצות תשמר; שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים; ולא יראו פני ריקם "

• למועד חודש האביב=לזמן שבו יהא האביב.ולא כפי שאמרת.

דברים טז6 : " כי אם אל המקום אשר יבחר ידוד אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים "

• מועד=זמן (והכוונה בתאריך ולא בשעה, כי בנ"י בת'כלס יצאו בחצות הלילה) והמשכיל ידום!

ויקרא כג2 : " דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי... "

• מועדי ה'=חגי ה'.

• אלה הם מועדי=זמני שיקבעו לפי נתונים כלשהם (לפי הירח, ולא לפי קביעה סתמית, וגם זה מבואר במסכת ראש השנה, ועובדה שבאו לירושלים להעיד והעדים נבחנו ונשאלו שאלות לאופן ראיית הירח ומצבו וכולי וכולי, ולמה תאמר שאין צורך בראיית הירח וש: "מועד"=זמן קבוע מראש, אם חז"ל בעצמם לא תמיד נהגו כך! והוכחתי כבר בהמון ראיות! לא מבוטלות)

במדבר ט2 : " ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו "

• זה ממש פסוק מעניין, כי כי הפסח תלוי באביב, ואם הזמן קבוע מראש אז הוא צריך להיות בחודש "ניסן" ולפעמים מעברים שנה, אבל אף אחד לא יודע אם האביב יבוא או לא, ולכן אין משמעות לקביעה של הזמן מראש.

וגם אם הזמן קבוע מראש, אז למה מותר בכלל לדחות ימי צומות וכולי, על סמך מה?! וגם למה כתוב "במועדו" ולא כתוב "במועדם" בפסוק זה. ולמה כתוב "תקראו אותם" ולא כתוב "תקראו אָתם" למה שהתורה לא תכתוב ישירות כך כולל הניקוד של חז"ל.

ואגב, ידוע שהיה מלך ושינה את זמן מועד כלשהו וכולי וכולי לחודש אחר וזה היה במלוך ירבעם בן נבט, וזה קבע מראש וזה נכתב שהיה חטא דווקא על ציון המועד הזה ששינו.

המשך יבוא בע"ה

תגובות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/moed