Wikia

Judaism Wiki

עירום

שיחה0
57,728דפים באתר זה

מהי התלבושת הרצויה על-פי התנ"ך?

מקורות בעד ונגדעריכה

יש מקורות שבהם נראה שעירום הוא דבר רע ולבוש הוא דבר טוב וחשוב בעיני ה':
  • שמות כ22: " וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי; אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְך עָלָיו ": אסור להיות עירום סמוך למזבח ה'.
  • שמות כח42: " וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי-בָד, לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה; מִמָּתְנַיִם וְעַד-יְרֵכַיִם יִהְיוּ ": כהני ה' צריכים לכסות את ערוותם.
  • דברים כג15: " ...וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ; וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר... ": כשנמצאים במחנה המלחמה, שארון ה' נמצא בו, יש להיזהר מדברי ערווה.
  • ישעיהו ו2: " שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד: בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף ": המלאכים, העומדים לפני ה', מכסים את עצמם בכנפיהם.
  • יחזקאל ט2: " וְאִישׁ-אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים "; דניאל י5: " וָאֶשָּׂא אֶת-עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ-אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז " המלאך הראשי בחזון יחזקאל ובחזון דניאל לבוש בגדי-בד.
אך יש מקורות שמהם נראה שעירום הוא דבר טוב, ודווקא ריבוי בגדים הוא דבר רע:
  • בראשית ב25-ג11: ה' ברא את האדם ואשתו עירומים, ורק לאחר שחטאו הם החליטו להתלבש, וה' הוכיח את האדם על כך: " מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה?! ".
  • שמ"א יט24: שאול המלך בא לפני שמואל הנביא: " וַיִּפְשַׁט גַּם-הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם-הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלָּיְלָה, עַל-כֵּן יֹאמְרוּ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם "
  • ישעיהו ג16-24: בנבואת-פורענות, מוכיח הנביא את בנות ציון על ריבוי בגדיהן: " וַיֹּאמֶר ה', יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. וְשִׂפַּח ד' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וה', פָּתְהֵן יְעָרֶה. בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר ד', אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים--וְהַשַּׂהֲרֹנִים. הַנְּטִפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת, וְהָרְעָלוֹת. הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים, וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים. הַטַּבָּעוֹת, וְנִזְמֵי הָאָף. הַמַּחֲלָצוֹת, וְהַמַּעֲטָפוֹת, וְהַמִּטְפָּחוֹת, וְהָחֲרִיטִים. וְהַגִּלְיֹנִים, וְהַסְּדִינִים, וְהַצְּנִיפוֹת, וְהָרְדִידִים. וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה, וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה, וְתַחַת פְּתִיגִיל, מַחֲגֹרֶת שָׂק: כִּי-תַחַת, יֹפִי ". מעניין, שבקטע זה נזכרים כמה בגדים שבימינו מהווים סמל לצניעות - שביסים, רעלות ומטפחות!
  • ישעיהו לב9: ישעיהו קורא לנשים להתפשט לאות אבל: " נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת - קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי! בָּנוֹת בֹּטְחוֹת - הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי! יָמִים עַל-שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה, בֹּטְחוֹת; כִּי כָּלָה בָצִיר, אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא. חִרְדוּ, שַׁאֲנַנּוֹת! רְגָזָה, בֹּטְחוֹת! פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל-חֲלָצָיִם! עַל-שָׁדַיִם סֹפְדִים; עַל-שְׂדֵי-חֶמֶד, עַל-גֶּפֶן פֹּרִיָּה " -
  • ישעיהו כ3: לא רק "נאה דרש" אלא גם "נאה קיים": " וַיֹּאמֶר ה': כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף--שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת, עַל-מִצְרַיִם וְעַל-כּוּשׁ. כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת-גָּלוּת כּוּשׁ, נְעָרִים וּזְקֵנִים--עָרוֹם וְיָחֵף; וַחֲשׂוּפַי שֵׁת, עֶרְוַת מִצְרָיִם "!
  • הושע ב5: ה' מאיים על כנסת ישראל, הנמשלת לאישה: " פֶּן-אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה - וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ ".

אז מה עדיף להיות - עירום או לבוש?

סדר הבריאהעריכה

ה' יכל לברוא את כל העולם ברגע אחד, אך מסיבות השמורות עמו הוא החליט לברוא את העולם בהדרגה - מהפשוט אל המורכב - כפי שמתואר בבראשית א: אנרגיה - חומר - צמחים - דגים - עופות - יונקים - אדם.

בפרק א מתוארת בריאת האדם באופן כללי, אך גם האדם נברא בהדרגה, והשלבים מפורטים בבראשית ב: קודם נברא האיש ואחר-כך האישה (שהיא עדינה ומורכבת יותר), ובסוף הפרשה נאמר (ג21): " וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר - וַיַּלְבִּשֵׁם ". לפי זה נראה, שהלבשת האדם ואשתו היא השלב האחרון והמתקדם ביותר בבריאה; האדם אמור להיות לבוש ומכוסה, כמו המלאכים.

בין השלב של בריאת 'האדם העירום' לבריאת 'האדם הלבוש' חלפו כמה שעות, בשעות אלה האדם ואשתו 'הספיקו' לחטוא ולאכול מ" עץ הדעת טוב ורע ", ונעשו " כאלהים יודעי טוב ורע ", כלומר הם פתאום ידעו מהו המצב ה" טוב " שאליו צריכה הבריאה להגיע (לאחר השלמת הבריאה של כל יום ויום נאמר " וירא אלהים כי טוב "). מאחר שבאותו רגע הבריאה עדיין לא נשלמה (כי הם עדיין לא היו לבושים), הם התביישו בכך, לא חיכו לה', וניסו להשלים את מעשה הבריאה בעצמם, בכך שעשו להם חגורות מעלי-תאנה. ע"ע " וידעו כי עירומים הם ".

ה' כעס על האדם, לא על כך שהתלבש, אלא על כך שהתערב במעשה הבריאה. אך אחרי הכעס, ה' כמובן המשיך את מעשה הבריאה לפי התכנון המקורי, ועשה לאדם ולאשתו כתנות עור.

לפי זה, הלבוש הרצוי לאדם רגיל הוא כותנות עור - כותנות פשוטות, שמכסות את העור. מי שלובש פחות מזה - משפיל את עצמו, בניגוד לכוונת ה' בבריאה; ומי שלובש יותר מזה - מפאר את עצמו, וגם זה בניגוד לכוונת ה' בבריאה.

לכלל זה יש שני יוצאים מן הכלל:

בגדי הכהניםעריכה

הכהנים, שמשרתים לפני ה', צריכים ללבוש בגדים מפוארים (שמות כח40) " וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת, וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים; וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת ", כי התפארת של הכהנים היא לכבוד ה'.

וייתכן שגם מלך ישראל, שנמשח ע"י נביא ה' לשלוט בעמו, צריך ללבוש בגדים מפוארים - ע"ע " מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה ".

עירום כהשפלהעריכה

כשאדם מכבד את עצמו ומתגאה יותר מדי, ה' משפיל אותו ע"י הורדת בגדיו, והחזרתו למצב של "האדם העירום"; כך ניתן להסביר את רוב הפסוקים שנזכרו למעלה בקשר לעירום - לפירוט ע' כאן .

סיכוםעריכה

  • אדם רגיל צריך ללבוש כתונת-עור = בגד פשוט שמכסה את העור. באופן זה הוא מקיים את רצון ה' בבריאת האדם.
  • כהן שמשרת בבית-המקדש צריך ללבוש בגדים מפוארים יותר, כמפורט בתורה, כדי לכבד את ה'.
  • אדם שמתגאה יותר מדי, או לובש בגדים מפוארים מדי לכבוד עצמו, ייאלץ לפשוט את בגדיו כדי להשפיל את עצמו.

גרסה ישנה


תגובותעריכה

מאת: נווד

המאמר לוקה בחסר. ישנם הרבה הוכחות שהעירום אינו פסול, אלא רק יחסי מין אסורים, והחשש שכך יקרה.

1. הלבוש הוא עונש לאדם. האדם הראשון לא התבושש. ראה רש"י ומלבי"ם לבראשית ב' כ"ה.

2. ה' אמר 'כי טוב' כאשר האדם היה עירום.

3. שפתי חכמים אומרים, שהלבוש של אדם היה רק על החלק העליון, איבר המין היה גלוי.

4. לא כתוב בשום מקום שמצווה להתלבש.

5. כל איסורי הערוות ( אמך, אביך .. ) מדברים על איסורי ביאה, לא על ראייה.

לפנים היו רגילים ללכת עירומים:

1. האדם נסקל עירום לעיני כל ישראל.

2. גרות חייבות טבילה לנוכח 3 עדים גברים.

3. בימי הגמרא היו ישנים עירומים, גם כמה גברים ונשים יחד. ראה קידושין פ. שם מפורש, שאדם מתייחד עם שתי נשים, כאשר אישתו עימו.

4. קידושין פ. - ילדה עד גיל 12 וילד עד 13 אין בהם בושה, ומותר להיות עימם עירומים. ( תאר לעצמך היום, ילד בכתה ח' יהיה עירום עם אמו העירומה).

5. ישעיהו (כ' ב') הלך עירום 3 שנים במצוות ה'.

6. שמואל א' י"ט כ"ד - שאול פשט את בגדיו ונפל עירום.

7. הגמרא אומרת, ששוטה וקטן אין בהם בושה, ולכן אם מפשיטים אותם אין לשלם דמי בושת. כך גם אדם שרגיל ללכת עירום. כלומר, הבעיה היא לא בעצם ההליכה עירום, אלא בזה שהאדם מתבייש. אם אינו מתבייש, אין בעיה כלל.

8. הגמרא בסנהדרין כ"א אומרת שתמר סירסרה את אמנון. קשה לבצע זאת (ועוד עם שערה אחת) בלי להתבונן במקום המעשה.

9. מסכת עבודה זרה מ"ב - ר' גמליאל היה מתרחץ בבית מרחץ עם דמות של אפרודיטה - אילת האהבה היוונית העירומה.

10. סנהדרין מ"א: לומדת שהתראה מן התורה מזה ש-"איש אשר יקח את אחותו וראה את ערוותה", וממשיכה שכמובן הראייה בלבד אינה אסורה, אלא צריך שיראה "טעמו של גבר" כלומר, שישכב עימה.

11. האישה נרגמת עירומה לעיני כל הקהל, אלא אם "ליבה יפה" ואז עלולים להתעורר מחשבות זימה. כלומר, אם היא מכוערת כולם רואים את ערוותה, ואין בכך בעיה.

אגב, כל האמור נאמר במיוחד לגברים ונשים כשהם עירומים יחד. בגברים לחוד ונשים לחוד אין בעיה כלל, למשל במקווה.

יש עוד הרבה ראיות, הבאתי רק מקצתן. אם תבקש באתר, אתן לך ראיות נוספות.
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/nude


ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית