Fandom

Judaism Wiki

עמוד לנסיונות יבוא ויצוא 2

57,731דפים באתר זה
Add New Page
שיחה0 Share

תגובה ל: אול שנכתבה ב20:20:15 30.06.2005

ספרי החכמה שבתנ"ך מחנכים אותנו להתעמק - לא לפעול על-פי דחפים רגעיים או מחשבות שנראות טוב במבט ראשון, אלא ללמוד ולחשוב על כל דבר לפני שעושים אותו.

אחד הטיפוסים השליליים בתנ"ך הוא האויל ; לפי דעתי, האויל הוא טיפוס שמייצג את השטחיות (ע' פירוט ודיון בדעות השונות בתחתית הדף) - הוא אומר ועושה את הדבר הראשון שבא לו לראש, בלי להתעמק ובלי לחשוב (בערבית אַוַל = ראשון).

נזקי השטחיותעריכה

השטחיות גורמת לאדם להתעלם מדברי מוסר וביקורת, וכך הוא אינו מתקדם מבחינה רוחנית, ונכשל בעוונות ( פירוט ).

השטחיות מתבטאת בעיקר בדיבורים - האדם השטחי מדבר מבלי לחשוב, ומגלה לעין-כל את חסרונותיו השכליים, וכך החכמים מתרחקים ממנו ( פירוט ).

השטחיות משפיעה גם על המעשים הטובים וגם על המעשים הרעים - בשניהם מסתפק האויל ב"מס שפתיים"; ע"ע ואויל - שפתיים יילבט.

גם כשהאויל לומד ומסיק מסקנות מתוך צרות שקורות לו, הוא עושה זאת באופן שטחי - ע"ע מוסר אוילים איוולת .

האויל כועס הרבה, כי בכל פעם שקורה לו מקרה מעצבן - הוא אינו טורח לחשוב ולבדוק האם ראוי לכעוס, אלא מתנהג באופן ספונטאני, מתעצבן ונכנס למריבה ( ע"ע אוילים, כעסים ומריבות ).

http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-27-03.jpg 

השטחיות גורמת נזק גם בתחום החומרי - אנשים שמנהלים את ביתם בשטחיות ובלא לימוד מעמיק, עלולים להישאר בלי בית (ע"ׂע כלכלה ביתית חכמה );

( משלי יט3 ): " אולת אדם תסלף דרכו; ועל ה' יזעף לבו " - אנשים המתנהגים בשטחיות טועים בדרכם, ובמקום להאשים את עצמם על כך שלא חשבו עד הסוף - הם מאשימים את ה'... ( פירוט ).

האויל הוא גאוותן ([[משלי יד3]]): בפי אויל חטר גאוה; ושפתי חכמים תשמורם: מרוב שטחיות, הוא בטוח שהמחשבה הראשונה שעלתה בדעתו היא נכונה, ואינו מעלה בדעתו שאולי הוא טועה ואחרים צודקים - דבר שגורם לו להתגאות על החכמים שחושבים אחרת.

הנער, המתפתה ללכת אחרי האישה הנואפת, נקרא גם "אויל" (משלי ז22): " הולך אחריה פתאם; כשור אל טבח יבוא, וכעכס אל מוסר אויל " - כי המחשבה שעולה בדעתו, שיצליח להתגבר על הפיתוי, היא מחשבה שטחית ולא מציאותית ( פירוט ).

לאויל יש "תירוץ" מדוע הוא אויל (משלי כד7): " ראמות לאויל חכמות; בשער לא יפתח פיהו ": הוא טוען שהחכמות גבוהות ונשגבות מבינתו, ואין לו סיכוי להבין אותן, ולכן עדיף להתנהג בצורה שטחית ולא ללמוד חכמה ( פירוט ).

אהרן, אחיו של משה, התחרט על כך שנהג בשטחיות ( במדבר יב11 ): " ויאמר אהרן אל משה 'בי אדני! אל נא תשת עלינו חטאת, אשר נואלנו ואשר חטאנו' " - חטאם של אהרן ומרים נבע משטחיות - הם לא התעמקו מספיק בערכו של משה, ולכן אמרו עליו דברים רעים.

הנביא זכריה ממשיל את המנהיג הרע ל"רועה אוילי" ( זכריה יא15 ): " ויאמר ה' אלי 'עוד קח לך כלי רעה אוִלי . כי הנה-אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא-יפקד הנער לא-יבקשׁ והנשׁברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשׂר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק'. " - רועה שטחי, שאינו ממלא את תפקידו במסירות, אינו טורח לחפש את הכבשים האובדות ולרפא את הכבשים הפצועות, רואה את הכבשים במבט שטחי - כאמצעי לסיפוק רעבונו בלבד. שני פסוקים בספר משלי מלמדים שהאיוולת - השטחיות - נגרמת מחוסר-סבלנות:

  • משלי יד17 : " קצר אפים יעשה אולת ; ואיש מזמות ישנא "
  • משלי יד29 : " ארך אפים רב תבונה; וקצר רוח מרים אולת "

איך להתייחס לאנשים שטחייםעריכה

כמה פסוקים בתנ"ך מלמדים איך צריך להתייחס לאנשים אוילים = שטחיים:

כשאדם חכם מתווכח עם אויל, הוא משנה את טון הדיבור באופן מהיר, כדי למשוך את תשומת ליבו, שלא ישתעמם (משלי כט9): " איש חכם נשפט את איש אויל ; ורגז ושחק ואין נחת " ( פירוט )

האוילים אינם משקיעים ביצירת מערכת יחסים מעמיקה לטווח ארוך, והדבר העיקרי שיוצר חיבור ותקשורת ביניהם הוא האשם - הפחד מהאשמות ותביעות משפטיות ( משלי יד9): " אוִלים יליץ אשם, ובין ישרים רצון " ( פירוט )

הדרך שיסלול ה' באחרית הימים מתוארת במילים ( ישעיהו לה8 ): " והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה; לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו " - הדרך תהיה קלה, ברורה וללא התפצלויות מבלבלות, כך שאפילו האוילים - ההולכים בלי לחשוב ובלי לבדוק - לא יוכלו לתעות.

פסוקים נוספיםעריכה

    • ירמיהו ד22 : " כי אויל עמי, אותי לא ידעו; בנים סכלים המה, ולא נבונים המה; חכמים המה להרע , ולהיטיב לא ידעו ", ירמיהו ה4 : " ואני אמרתי אך דלים הם נואל ו כי לא ידעו דרך ה' משפט אלהיהם "
    • תהילים סט6 : " אלהים! אתה ידעת לאולתי, ואשמותי ממך לא נכחדו ".
    • ישעיהו יט11-13 : " אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה; איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם... נואלו שרי צען, נשאו שרי נף; התעו את מצרים פנת שבטיה "
    • הושע ט7 : " באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל; אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה "
    • משלי י21 : " שפתי צדיק ירעו רבים; ואוילים בחסר לב ימותו "
    • איוב ה2-3 : " כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה. אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם "
    • משלי יד18 : " נחלו פתאים אולת; וערומים יכתרו דעת " ע"ע
    • משלי טו21 : "
    אולת שמחה לחסר לב ; ואיש תבונה יישר לכת " ע"ע אולת קשורה בלב נער - שבט מוסר ירחיקנה ממנו "
    • משלי כד9 : " זמת אולת חטאת, ותועבת לאדם לץ "

פירושים נוספים למושג "אויל"עריכה

1. ע"פ מצודת-דוד משלי א 7 , אויל = רשע (לא ברור האם יש קשר למילה האנגלית evil ). פירוש זה אינו מתאים לחלק מהפסוקים, שבהם:

  • רק הדיבור הוא שמבחין בין אויל לבין חכם ( משלי יז28 ): " גם אויל מחריש חכם יחשב; אטם שפתיו נבון ", ( משלי י14 ): "

חכמים יצפנו דעת; ופי אויל מחתה קרבה ".

  • אדם שעונה בלי לחשוב - נחשב לאויל ( משלי יח13 ): " משיב דבר בטרם ישמע - אולת היא לו וכלמה "

2. ע"פ מצודת דוד זכריה יא 15 , אויל = שוטה, טיפש. פירוש זה אינו מתאים לחלק מהפסוקים, שבהם:

אוִלים מדרך פשעם, ומעונתיהם יתענו " ואשמים ( משלי יד9 ): " אוִלים יליץ אשם, ובין ישרים רצון "

3. ע"פ מלבי"ם (למשל בפירושו למשלי כז 22 , ולמשלי כט 9 ), אויל = ספקן (מהמילה "אולי"); פירוש זה אינו מתאים לפסוקים שבהם:

  • האויל הוא גאוותן ( משלי יד3 ): " בפי אויל חטר גאוה; ושפתי חכמים תשמורם "

4. וע"פ רלב"ג משלי י 8 , אויל = שטחי, אדם שאינו מתעמק, אדם שמסתפק בדעה הראשונה שעולה במוחו ואינו טורח לבדוק אותה (מהמילה הערבית "אַוַּל" = ראשון): "אויל יקרא מי שלא ינהג בבקשת הדברים בסבותיהם" רלב"ג משלי כז 22 : "האויל יסתפק במה שיראה לו מהענינים בתחלת המחשבה". לענ"ד, פירוש זה הוא המתאים ביותר לכל הפסוקים:

  • האוילות מתבטאת בעיקר בדיבור - כאשר אדם מדבר מבלי לחשוב ולהתעמק, מתגלה השטחיות שלו.
  • האויל כועס הרבה, כי בכל פעם שקורה לו מקרה מעצבן - הוא אינו טורח לחשוב ולבדוק האם ראוי לכעוס, אלא מתנהג באופן ספונטאני, מתעצבן ונכנס למריבה.
  • האוילים הם פושעים ואשמים, כי אינם חושבים על מעשיהם, עושים את הדבר הראשון ש"בא להם" לעשות, ובמקרים רבים זהו מעשה רע.
  • האויל הוא גאוותן, כי הוא לא טורח לחשוב ולבדוק את דעותיהם של אחרים, ובטוח שהוא צודק.

ועל-פי שמעוני גרטי ( בדף קשר של ישיבת הר עציון, מספר 1054 ), המילה התייחסה במקור לשמן הראשון שיוצא מהזיתים (מכאן באנגלית oil = שמן), שהוא בעל טעם בוסרי הנשאר גם לאחר הכתישה, ומשם הושאלה לכל דבר שהוא בוסרי וראשוני (במובן השלילי). גם פירוש זה מתאים לאנשים בוסריים שמתנהגים על-פי המחשבה הראשונה שעולה בדעתם.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית