FANDOM


זהו מאמר הגדרה = מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. זהו חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.


מהי פילגש?

1. פילגש = אישה שניה?עריכה

בלשון ימינו, פילגש היא אישה שניה; גם בתנ"ך היו נשים שניות שנקראו פילגשים, למשל:

  • (בראשית כב24): ופילגשו , ושמה ראומה, ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה(פילגש נחור, נזכרה אחרי אשתו מלכה)
  • (בראשית לו12): ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו, ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו  (נזכרה אחרי רשימה של 5 בני אליפז, כנראה מאשתו הראשונה)
  • דברי הימים א ב46-48 : " ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז ... פלגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה " - אחרי תיאור מפורט של בני כלב.

אולם, לא ייתכן שזו המשמעות המדוייקת של המילה "פילגש", כי:

  • פילגש יכולה להיות האישה היחידה, למשל שופטים יט1 : " ...ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים, ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה ..." - בכל הסיפור לא נאמר שלאותו איש לוי היתה אישה ראשונה; האישה היחידה שנזכרת היא הפילגש שלו.
  • גם כאן: (דברי הימים א א32): ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן- אברהם לקח את קטורה אחרי ששרה אשתו נפטרה (בראשית כה), כך שבאותו זמן היא היתה אשתו היחידה, ובכל זאת היא נקראה פילגש.
  • אישה שניה לא תמיד נקראת פילגש, למשל (שמואל ב ה13): ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון...- דוד לקח עוד נשים, אבל רק חלקן נקראו "פילגשים"; וכן (מלכים א יא3): ויהי לו נשים שרות שבע מאות, ופלגשים שלש מאות...- לשלמה היו 1000 נשים ורק 300 מתוכן נקראו "פילגשים"; וכן , (שיר השירים ו8): ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספרוכן (דברי הימים ב יא21): ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות

2. פילגש = שפחה?עריכה

יש אומרים שהפילגש היא מעין שפחה (ראו למשל פירוש הגר"א - אדרת אליהו - על פרשת אמה עבריה, שמות כא 7-11; כך כתב גם אברהם אבן שושן בקונקורדנציה - אשה שפחה; וכך פירש גם הרב יעקב אריאל במגדים ח : פילגש = שפחה שיועדה לאישות; ראו גם את דבריהם שם הרב מרדכי ברוייאר במגדים טז , הרב דוד הנשקה במגדים כ ). ואכן, יש שפחות שנקראו פילגשים, למשל:

  • (בראשית לה22): ...וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו...- בלהה היתה שפחתה של רחל (בראשית ל3-4), והיא נקראת כאן פילגש;
  • (שופטים ח31): ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן, וישם את שמו אבימלך- פילגשו של גדעון, אמו של אבימלך, נקראת, בדברי יותם, "אמתו" (שופטים ט18)

אולם, לא סביר שזו המשמעות המדוייקת של המילה "פילגש", כי:

  • לא כל פילגש היא שפחה - למשל (שופטים יט1): ...ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים, ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה...- בשום מקום לא נזכר שמדובר בשפחה; כך גם לגבי פילגשי המלכים (דוד, שלמה ורחבעם) שנזכרו למעלה.
  • גם בשמות כא, בפרשת אמה עבריה, לא נזכר המושג "פילגש", ומכאן שיש הבדל בין המושגים.

3. פילגש = אישה ללא זכויות ממוניות!עריכה

לאחר עיון בכל הפירושים והמקורות, נראה לי שהפילגש היא אישה שלבעלה אין חובות ממוניות כלפיה.

כך כתב רש"י על הפסוק:

(בראשית כה6): ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת, וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם:  נשים - בכתובה,  פילגשים - בלא כתובה. 

הכתובה הארמית שמשתמשים בה בימינו היא, כידוע, תקנה שתיקנו חז"ל בתקופה מאוחרת, ובוודאי שלא היתה קיימת בצורתה הנוכחית בימי ספר בראשית, אולם, המושג "כתובה" הוא כללי יותר - הוא מציין את המחוייבות הממונית לטווח הארוך - חובתו של האיש לדאוג לאשתו ולילדיה במקרה שהם מתגרשים, זכותה של האישה להתפרנס מממון הבעל אם הוא נפטר לפניה, ואולי גם זכויות הירושה לילדיה של האישה; חובות מסוג זה בוודאי היו נהוגות גם בימי בראשית, ובמקביל היה מצב של "פילגשות" שבו חובות אלו לא היו קיימות.

רש"י הסתמך על דברי רב יהודה בשם רב (תלמוד בבלי, סנהדרין כא.): נשים - בכתובה ובקידושין, פילגשים - בלא כתובה ובלא קידושין; דברים אלה נאמרו ביחס לדוד (שמואל ב ה13), ורש"י "תירגם" אותם לימי אברהם בכך שהשמיט את נושא הקידושין, כי הקידושין הם ייחודיים לעם ישראל ונוצרו רק לאחר מתן תורה, ולא היו קיימים לפני מתן תורה (ראו רמב"ם, אישות א א, מלכים ומלחמות ט-י) ; ההבדל המהותי בין נשים לבין פילגשים אינו בטקס הקידושין, שהוא טקס קצר וחד-פעמי, אלא בכתובה, המבטאת התחייבות ממונית לאורך זמן.

רמב"ן פירש באופן דומה (שם): בעבור שנאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע , ולא בזרע אחר, היו כל נשיו אצלו פילגשים , שאין זרען ביורשיו..., כלומר, פילגש היא אישה שילדיה אינם יורשים את אביהם; לאברהם היו פילגשים, ובניהן לא היו אמורים לרשת אותו, ולכן הוא נתן להם מתנות ושילח אותם עוד בחייו אל ארץ אחרת.

אמנם בהמשך דבריו רמב"ן חלק על רש"י וכתב: ...ואין הדבר כן, כי לא תיקרא פילגש אלא כשהיא בלא קידושין, כי הכתובה מדברי סופרים... אבל הוסיף: אבל אפשר שגם בני נוח, כאשר ישאו להם נשים כמשפטן בבעילה, היו נוהגים לכתוב להן מוהר ומתן; ואשר רצונה שתהיה להם פילגש , וישלח אותה כאשר ירצה, ולא יהיו בניה בנוחלים את שלו, לא היה כותב לה כלום.

לפי פירוש זה אפשר להסביר גם את הפסוקים שהבאנו למעלה בסעיפים 1 ו-2:

  1. בני הפילגש נמנים, בדרך כלל, אחרי בני האישה העיקרית, כי מעמדם נמוך יותר - אין להם זכויות ממוניות או זכויות ירושה.
  2. הפילגש היתה, במקרים רבים, שפחה-לשעבר, כי רק לשפחה היה כדאי להסכים להיות פילגש; עבור שפחה, כל נישואין עם אדם חופשי הם עליה בדרגה, גם אם אין לה כל זכויות ממוניות; אבל אשה רגילה, בדרך כלל, לא היתה מסכימה לכך. אמנם, היו מקרים יוצאי דופן:
  • (בראשית לו12): ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו, ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו, פירש רש"י: להודיע גדולתו של אברהם כמה היו תאבים להידבק בזרעו. תמנע זו בת אלופים הייתה... אמרה, איני זוכה להינשא לך, הלוואי ואהיה פילגש.
  • (יחזקאל כג20): ותעגבה על פלגשיהם, אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם: הנביא מוכיח את אהילבה (שהיא משל ליהודה), שמרוב תאוותה לזנות, היא ויתרה על כבודה והצטרפה לפילגשיהם של גברים רבים מעמים שונים (משל לעבודת אלילים), כדברי רש"י ומצודת דוד: חשקה אל פילגשותם, להיות להם לפילגש המוכנת למשכב המשגל... ודרך זונה מופקרת בתכלית ההפקר להתאוות באלה.

4. שורש המילה "פילגש" עריכה

השורש "פלגש" הוא שורש מרובע, שאינו נפוץ בעברית; בדרך כלל, שורשים כאלו הם הרכב של שורשים קצרים יותר, וישנן שתי דעות לגבי השורש המקורי:

  • א. השורש המקורי הוא פלג שמשמעו חצי; לפי זה, "פילגשו" היא "פלג אשתו", חצי אשתו, לא לגמרי אשתו; היא אשתו לעניינים מסויימים אבל לא לעניינים אחרים. כפי שהסברנו למעלה, הכוונה היא שאין לה זכויות ממוניות של אישה רגילה.
  • ע"פ רש"ר הירש, ישנם שורשים מרובעים נוספים שמסתיימים באות ש, ובכולם האות ש נוספת, למשל רטפש (מהשורש רטפ = רטב) ועוד; גם המילה פלגס , בלשון התלמוד, מציינת חיה שהיא חצי-חצי.
  • וב"שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין כא., כתב בשם הרה"א רוט: " מהות הקשר הרופף של הפילגש רמוז בשמה, שהרי המילה פילגשים היא כמו פלג שם ; כי אצל כל בני זוג הנישאים בקדושה כדת וכדין, נמצא שמו של הקב"ה (בן יהוידע, ראה עיון יעקב) . כיצד? האות י משמו של הקב"ה נמצא אצל הא י ש, והאות ה משמו נמצאת אצל האש ה (סוטה יז.) . כדי להשלים את שמו של הקב"ה, שהוא י-ה-ו-ה, יש להוסיף עוד את האות ו ואת האות ה, זאת עושים על-ידי הכתובה, שהיא כמו שתי מילים "כתב- וה ", כלומר, להוסיף ולכתוב את האותיות הללו. לכן, נישואים רופפים, ללא כתובה, יש בהם רק "פלג-שם", חצי שם. ".
  • ב. השורש המקורי הוא לגש שמשמעו כמו שגל = יחסי מין. כך כתב ראב"ד (אישות א ד): ובעלי הלשון דורשים פילגש מילה הפוכה ומורכבת - פי שגל - עומדת לפרקים למשגל ולשמש את הבית, ופעמים למשכב; פירוש זה משלים את הפירוש הקודם - הפילגש היא "פלג אישה", חצי אישה; אישה רק לעניין יחסי מין ולא לעניין חובות ממוניות.

פסוקים נוספים עריכה

  • (שופטים יט2): ותזנה עליו פילגשו , ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה, ותהי שם ימים ארבעה חדשים- זנות היא קשר שאפשר לפרק בקלות; הפילגש פירקה בקלות את הקשר עם בן-זוגה בכך שעזבה אותו מיוזמתה והלכה אל בית הוריה
( פירוט
).
  • (שמואל ב ג7): ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי
  • (שמואל ב טו16): ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית
  • (שמואל ב טז21): ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך
  • (שמואל ב טז22): ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל
  • (שמואל ב יט6): ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך
  • (שמואל ב כ3): ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות
  • (שמואל ב כא11): ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול
  • (דברי הימים א ג9): כל בני דויד מלבד בני פילגשים ותמר אחותם
  • (דברי הימים א ז14): בני מנשה אשריאל אשר ילדה פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד
  • (שיר השירים ו8): ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר
  • (שיר השירים ו9): אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה
  • (אסתר ב14): בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם
  • לגבי פילגשיהם של המלכים, כתב הרב יעקב אריאל במגדים ח : לפילגש בבית המלכות נועד תפקיד אחר; לא רק לפתור בעיות אישיות שהתעוררו, אלא לפתור בעיות ממלכתיות. קשרי חיתון תפסו בימי המקרא את מקומם של היחסים הדיפלומטיים הנהוגים כיום. כדי להבטיח את מעמד המלכות היה המלך חייב לשאת את בנותיהם של מלכים, נשיאי שבטים וראשי משפחות חשובות, בעם ומחוצה לו... וכשם שכיום יש מעמד של 'צירות' ומעמד של 'שגרירות' ומעמד של 'מיופה כוח' בלבד, כך גם בימיהם. לא כל ייצוג דיפלומטי זכה למעמד של נישואין; ייצוג נמוך יותר זכה רק למעמד של פילגשות.

פילגש בימי המשנה התלמודעריכה

בתקופת המשנה והתלמוד לא נזכרו כלל פילגשים - לא בסיפורים ולא בדיונים הרבים על ההתחייבויות הממוניות והאחרות שבין איש לאשתו (למשל במסכת כתובות).

נראה שהסיבה היא, שחז"ל קבעו את הכתובה כחובה: הם קבעו שכל איש חייב לכתוב כתובה לאשתו, כדי שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה. בימי התנ"ך, כל איש ואשה היו יכולים להחליט אם הם רוצים להינשא באופן מלא ולכתוב כתובה, או להינשא באופן "חצוי" ומפולג ולא לכתוב כתובה (ואז הקשר ביניהם נחשב ל"פילגשות"); חז"ל קבעו שהכתובה היא חובה, ושכל מי שנמצא עם אישה בלא כתובה, הרי בעילותיו בעילת זנות. מאחר שנקבעה תקנה זו, נאסר לקחת פילגשים, ומעמד הפילגשות בטל ועבר מן העולם.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-27 06:48:16.

תגובותעריכה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות.
אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.


לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/plgj