פסח

מתוך Judaism Wiki

זהו מאמר הגדרה = מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. זהו חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

שמו של חג הפסח נגזר מהשורש "פסח" - מה משמעותו של שורש זה?

[עריכה] 1. פסח = קפץ ודילג

ע"פ אבן שושן בקונקורדנציה שלו, וגם ע"פ שבי"ל בקונקורדנציה שלו, המשמעות היא "קפץ ודילג". ניתן להביא ראיה לפירוש זה מכמה פסוקים:

• (מלכים א יח21): ויגש אליהו אל כל העם ויאמר 'עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים?... כלומר, עד מתי אתם קופצים מדעה לדעה, כמו ציפור שמדלגת מענף לענף?!
• (שמואל ב ט13): ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל, והוא פסח שתי רגליו;(ישעיהו לה6): אז ידלג כאיל פסח, ותרן לשון אלם... וכן פסוקים נוספים שבהם נזכר "פִּסֵּחַ" ( ישעיהו לג23 ירמיהו לא7 מלאכי א8 מלאכי א13 שמואל ב ה6 שמואל ב ה8 ) - אדם שרגלו קטועה או כואבת, והוא קופץ ומדלג על רגלו השניה או על קביים (ראו הפסחים והעורים / אביתר כהן , חושים ומומים בספר ישעיהו / אראל -> לא גמור ).

לפי זה, חג הפסח הוא חג הדילוג - החג שבו ה' דילג על בתי בני ישראל כאשר היכה את בכורות המצרים:

• (שמות יב27): ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל; ויקד העם וישתחוו

ולהבדיל, כך עשו כהני הבעל במעמד הר הכרמל:

• (מלכים א יח26): ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה - קיפצו ודילגו על המזבח שבנה אליהו, כדי להרוס אותו.

אולם, לפי פירוש זה קצת קשה להבין את הפסוק:

• (שמות יב23): ועבר ה' לנגף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת, ופסח ה' על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף: מצד אחד נאמר שה' ידלג על הפתחים שיהיה עליהם דם, כלומר יתעלם מהם; ומצד שני נאמר שה' יגן על הפתחים הללו וימנע מהמשחית להיכנס עליהם, כלומר יגן עליהם באופן פעיל.

[עריכה] 2. פסח = נתן חסות והגנה

ע"פ אונקלוס, המשמעות היא "נתן חסות, הגן והציל", כפי שהסביר ד"ר אליהו נתנאל בעלון שבת בשבתו , ה'תשס"ז:

• (שמות יב13): ...וראיתי את הדם ופסחתי עלכם... - תרגם " וְאִיחוּס "
• (שמות יב23): ופסח ה' על הפתח... - תרגם "

  וייחוס "

• (שמות יב27): ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל... - תרגם "

  די חס ".

כל אלו לשון חסות, הגנה והצלה. תרגום השבעים: "אכסה ואסתיר"; ובמכילתא: " ופסחתי עליכם - עליכם אני חס, ואיני חס על המצרים ".

כך פירש המדקדק ר' יונה אבן ג'נאח (ספר השורשים): " פסח - מעניין הרחמים והחנינה ".

לפי זה, חג הפסח הוא חג ההגנה - החג שבו ה' הגן על בתי בני ישראל מפני המצרים הזועמים שחשבו להשחית אותם; ראו גם האם ה' צריך לראות דם כדי להציל את בני ישראל מהמשחית?

לפי זה, יש לפרש אחרת את משמעות מעשיהם של כהני הבעל:

• (מלכים א יח26): ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה - לאחר תחנונים רבים לא נותר להם אלא להישען על המזבח אשר בנה אליהו, ולבקש את הגנתו.

ראיה נוספת לפירוש זה:

• (ישעיהו לא5): כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם, גנון והציל פסח והמליט; [1]

כך גם מובן מה שכתוב ב"הָא לחמא עניא":

• " כל דצריך ייתי ויפסח " - אם הכוונה להשתתפות בקרבן הפסח, תמוהים הדברים שכן לא רק גויים (וכל מי שלא נימול) מנועים מלהשתתף עימנו בקרבן, אלא אף יהודי שלא נמנה עליו מראש!

נֵאָלֵץ לפרש: יבא ויחוס, וימצא הגנה ומסתור (ואולי כמשמעותו השורש פסח בערבית: לאכול בחבורה)

אולם, לפי פירוש זה קשה להבין את הפסוק:

• (מלכים א יח21): ויגש אליהו אל כל העם ויאמר 'עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים?.... אולי אפשר לפרש שההגנה כאן היא במשמעות מושאלת - "עד מתי אתם מגנים על שתי דעות מנוגדות?" (גם בלשון ימינו אומרים לפעמים שאדם מגן על דעה מסויימת שהוא תומך בה).

[עריכה] מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/psx