פרשת צו

מתוך Judaism Wiki

פרשת צו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו' פסוק א ומסתיימת בפרק ח' פסוק לו.

בחלק מהשנים קוראים את פרשת צו בשבת שאחרי פורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השלישית מ"ארבע פרשיות" - פרשת פרה. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת שלפני פסח, היא שבת הגדול.

[עריכה] דברי תורה

• אש המזבח תוקד בו - אש התורה הבוערת בתוך האדם

[עריכה] נושאים בפרשה

חלקה הראשון של הפרשה ממשיך את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא; ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכוהנים, בעוד בפרשת ויקרא נקודת המבט היא של מביא הקורבן. בתחילת הפרשה מובא ציווי על תרומת הדשן, ואחר כך דיני קורבן מנחה, קורבן חטאת, קורבן אשם, קורבן שלמים ואיסור אכילת חֵלֶב.

החלק השני של הפרשה עוסק בשבעת ימי המילואים, כלומר בקיום טקסי חנוכת המשכן שעליהם נצטווה משה בפרשת תצווה. במסגרת זו הוקדשו אהרן ובניו לכהונה, הולבשו בבגדים המיוחדים להם ונמשחו בשמן המשחה. שיאו של תהליך חנוכת המשכן, היום השמיני למילואים, יפורט בפרשה הבאה, פרשת שמיני.

[עריכה] הפטרה

מפטירים בנבואת תוכחה של ירמיהו, בפרק ז' פסוקים כא-כח (בנוסח אשכנז ממשיכים עד פרק ח' פסוק ג). ירמיהו מוכיח את העם על שעבודת הקורבנות שלהם מחפה על שחיתות מוסרית. לנבואת התוכחה מוסיפים עוד שני פסוקי מוסר מפרק ט' (פסוקים כב-כג).

אם קוראים את פרשת פרה מפטירים בהפטרה המיוחדת לה, וכן אם הפרשה חלה בשבת הגדול מפטירים בהפטרת שבת הגדול. שטויות במיץ עגבניות _NOTOC__