פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"ז פסוק כ ומסתיימת בפרק ל' פסוק י.
בחלק מהשנים קוראים את פרשת תצוה בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור.
דברי תורה[]
- האפוד והחושן - אחדות וייחודיות - למה נכתבו שמות השבטים פעמיים: על האפוד ועל החושן?
- מדוע הוזכר מזבח הקטורת בנפרד - הקדושה המיוחדת בקטורת יכולה לבא רק אחרי כל יתר הכלים
נושאים בפרשה[]
בתחילת הפרשה מובא ציווי למשה (ששמו לא נזכר בכל הפרשה) לקחת שמן לצורך הדלקת המנורה בכל יום ויום.
החצי הראשון של הפרשה עוסק בציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכהנים הפשוטים (הדיוטות) היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים.
החצי השני של הפרשה עוסק בציווי על קרבן המילואים, שיוקרב לשם חנוכת המשכן. לאחר מכן באים ציוויים על קרבן התמיד, ועל הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת.
הפטרה[]
מפטירים בספר יחזקאל, בנבואה של יחזקאל על הקמת בית המקדש העתידי, בפרק מ"ג פסוקים י-כז. אם קוראים את פרשת זכור, מפטירים בהפטרה המיוחדת של פרשת זכור.