FANDOM


1. אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל-הימים אשר-אתם חיים על-האדמה. עריכה

2. אבד תאבדון את-כל-המקמות אשר עבדו-שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את-אלהיהם על-ההרים הרמים ועל-הגבעות ותחת כל-עץ רענן. עריכה

אבד תאבדון - אבד ואחר כך תאבדון מכאן לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריה: את כל המקומות אשר עבדו שם וגו' - ומה תאבדון מהם, את אלהיהם אשר על ההרים:

3. ונתצתם את-מזבחתם ושברתם את-מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את-שמם מן-המקום ההוא. עריכה

מזבח - של אבנים הרבה: מצבה - של אבן אחת, והוא בימוס ששנויה במשנה (ע"ז מז ב) אבן שחצבה מתחלתה לבימוס: אשרה - אילן הנעבד: ואבדתם את שמם - לכנות להם שם לגנאי, בית גליא קורין לה בית כריא, עין כל עין קוץ:

4. לא-תעשון כן ליהוה אלהיכם. עריכה

לא תעשון כן - להקטיר לשמים בכל מקום (פסוק ה), כי אם במקום אשר יבחר. דבר אחר ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה. אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות, אלא שלא תעשו כמעשיהם, ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב:

5. כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלהיכם מכל-שבטיכם לשום את-שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה. עריכה

לשכנו תדרשו - זה משכן שילה:

6. והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם. עריכה

וזבחיכם - שלמים של חובה: מעשרתיכם - מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה: תרומת ידכם - אלו הבכורים, שנאמר בהם (דברים כו, ד) ולקח הכהן הטנא מידך: ובכורות בקרכם - לתתם לכהן ויקריבם שם:

7. ואכלתם-שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך. עריכה

אשר ברכך ה' - לפי הברכה הבא:

8. לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל-הישר בעיניו. עריכה

לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו' - מוסב למעלה (דברים יא, לא) על כי אתם עוברים את הירדן וגו' כשתעברו את הירדן מיד מותרים אתם להקריב בבמה, כל ארבע עשרה שנה של כבוש וחלוק, ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים פה היום במשכן, שהוא עמכם ונמשח והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות, אבל בבמה אין קרב אלא הנידר והנידב. וזהו איש כל הישר בעיניו, נדרים ונדבות שאתם מתנדבים על ידי שישר בעיניכם להביאם ולא על ידי חובה, אותם תקריבו בבמה:

9. כי לא-באתם עד-עתה אל-המנוחה ואל-הנחלה אשר-יהוה אלהיך נתן לך. עריכה

כי לא באתם - כל אותן ארבע עשרה שנה: אל המנוחה - זו שילה: הנחלה - זו ירושלים: עד עתה - כמו עדיין:

10. ועברתם את-הירדן וישבתם בארץ אשר-יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל-איביכם מסביב וישבתם-בטח. עריכה

ועברתם את הירדן וישבתם בארץ - משתחלקוה ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבטו: והניח לכם - לאחר כבוש וחלוק ומנוחה (שופטים ג, א) מן הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל. ואין זאת אלא בימי דוד, אז:

11. והיה המקום אשר-יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל-אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה. עריכה

והיה המקום וגו' - בנו לכם בית הבחירה בירושלים. וכן הוא אומר בדוד (שמואל ב' ז, א - ב) ויהי כי ישב המלך בביתו, וה' הניח לו מסביב מכל אויביו. ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים, וארון האלהים יושב בתוך היריעה: שמה תביאו וגו' - למעלה אמרו (פסוק ו) לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים, ולכך חלקם הכתוב, ליתן היתר בין זו לזו, משחרבה שילה ובאו לנוב, וחרבה נוב ובאו לגבעון, היו הבמות מותרות עד שבאו לירושלים: מבחר נדריכם - מלמד שיביאו מן המובחר:

12. ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם. עריכה

13. השמר לך פן-תעלה עלתיך בכל-מקום אשר תראה. עריכה

השמר לך - ליתן לא תעשה על הדבר. בכל מקום אשר תראה - אשר יעלה בלבך, אבל אתה מקריב על פי נביא, כגון אליהו בהר הכרמל:

14. כי אם-במקום אשר-יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך. עריכה

באחד שבטיך - בחלקו של בנימין. ולמעלה הוא אומר (פסוק ה) מכל שבטיכם. הא כיצד, כשקנה דוד את הגורן מארונה היבוסי גבה הזהב מכל השבטים, ומכל מקום הגורן בחלקו של בנימין היה:

15. רק בכל-אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן-לך בכל-שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל. עריכה

רק בכל אות נפשך - במה הכתוב מדבר, אם בבשר תאוה להתירה להם בלא הקרבת אימורים, הרי הוא אומר במקום אחר (פסוק כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' ואמרת אוכלה בשר וגו', במה זה מדבר, בקדשים שנפל בהם מום, שיפדו ויאכלו בכל מקום. יכול יפדו על מום עובר, תלמוד לומר רק: תזבח ואכלת - אין לך בהם היתר גיזה וחלב, אלא אכילה על ידי זביחה: הטמא והטהור - לפי שבאו מכח קדשים, שנאמר בהם (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, הוצרך להתיר בו, שטמא וטהור אוכלין בקערה אחת: כצבי וכאיל - שאין קרבן בא מהם: כצבי וכאיל - לפוטרן מן הזרוע והלחיים והקיבה:

16. רק הדם לא תאכלו על-הארץ תשפכנו כמים. עריכה

רק הדם לא תאכלו - אף על פי שאמרתי שאין לך בו זריקת דם במזבח לא תאכלנו: תשפכנו כמים - לומר לך שאין צריך כסוי. דבר אחר הרי הוא כמים להכשיר את הזרעים:

17. לא-תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל-נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך. עריכה

לא תוכל - בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר. רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אתה, אבל אינך רשאי, כיוצא בו (יהושע טו, סג) ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם, יכולים היו, אלא שאינן רשאין, לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה. ולא יבוסים היו אלא חתיים היו, אלא על שם העיר ששמה יבוס [נקראים יבוסים]. כך מפורש בפרקי דרבי אליעזר. והוא שנאמר (שמואל ב' ה, ו) כי אם הסירך העורים והפסחים, צלמים שכתבו עליהם את השבועה: ובכורות בקרך - אזהרה לכהנים: ותרומת ידך - אלו הבכורים:

18. כי אם-לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך. עריכה

לפני ה' - לפנים מן החומה: והלוי אשר בשעריך - אם אין לך לתת לו מחלקו, כגון מעשר ראשון, תן לו מעשר עני. אין לך מעשר עני, הזמינהו על שלמיך:

19. השמר לך פן-תעזב את-הלוי כל-ימיך על-אדמתך. עריכה

השמר לך - ליתן לא תעשה על הדבר: על אדמתך - אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל:

20. כי-ירחיב יהוה אלהיך את-גבלך כאשר דבר-לך ואמרת אכלה בשר כי-תאוה נפשך לאכל בשר בכל-אות נפשך תאכל בשר. עריכה

כי ירחיב וגו' - למדה תורה דרך ארץ, שלא יתאוה אדם לאכול בשר, אלא מתוך רחבת ידים ועושר: בכל אות נפשך וגו' - אבל במדבר נאסר להם בשר חולין, אלא אם כן מקדישה ומקריבה שלמים:

21. כי-ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך. עריכה

כי ירחק ממך המקום - ולא תוכל לבוא ולעשות שלמים בכל יום כמו עכשיו שהמשכן הולך עמכם: וזבחת וגו' כאשר צויתך - למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט, והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני:

22. אך כאשר יאכל את-הצבי ואת-האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו. עריכה

אך כאשר יאכל את הצבי וגו' - אינך מוזהר לאכלן בטהרה. אי מה צבי ואיל חלבן מותר, אף חולין חלבן מותר, תלמוד לומר אך:

23. רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא-תאכל הנפש עם-הבשר. עריכה

רק חזק לבלתי אכל הדם - ממה שנאמר חזק אתה למד שהיו שטופים בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק, דברי רבי יהודה. רבי שמעון בן עזאי אומר, לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצות, אם הדם, שהוא קל להשמר ממנו, שאין אדם מתאוה לו, הוצרך לחזקך באזהרתו, קל וחומר לשאר מצות: ולא תאכל הנפש עם הבשר - אזהרה לאבר מן החי:

24. לא תאכלנו על-הארץ תשפכנו כמים. עריכה

לא תאכלנו - אזהרה לדם התמצית:

25. לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי-תעשה הישר בעיני יהוה. עריכה

לא תאכלנו - אזהרה לדם האיברים: למען ייטב לך וגו' - צא ולמד מתן שכרן של מצות, אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו, הפורש ממנו זוכה לו ולבניו אחריו, קל וחומר לגזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להם:

26. רק קדשיך אשר-יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל-המקום אשר-יבחר יהוה. עריכה

רק קדשיך - אף על פי שאתה מותר לשחוט חולין, לא התרתי לך לשחוט את הקדשים ולאכלן בשעריך בלא הקרבה, אלא הביאם לבית הבחירה:

27. ועשית עלתיך הבשר והדם על-מזבח יהוה אלהיך ודם-זבחיך ישפך על-מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל. עריכה

ועשית עלתיך - אם עולות הם תן הבשר והדם על גבי המזבח, ואם זבחי שלמים הם, דם זבחיך ישפך על המזבח תחלה ואחר כך והבשר תאכל. ועוד דרשו רבותינו (פסוק כו), רק קדשיך בא ללמד על הקדשים שבחוצה לארץ וללמד על התמורות ועל ולדות קדשים שיקריבו:

28. שמר ושמעת את כל-הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד-עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך. עריכה

שמור - זו משנה שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח. כענין שנאמר (משלי כב, יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך, ואם שנית אפשר שתשמע ותקיים, הא כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה: את כל הדברים - שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה: הטוב - בעיני השמים: והישר - בעיני אדם:

29. כי-יכרית יהוה אלהיך את-הגוים אשר אתה בא-שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם. עריכה

30. השמר לך פן-תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן-תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את-אלהיהם ואעשה-כן גם-אני. עריכה

פן תנקש - אונקלוס תרגם לשון מוקש. ואני אומר שלא חש לדקדק בלשון, שלא מצינו נו"ן בלשון יוקש ואפילו ליסוד הנופל ממנו, אבל בלשון טירוף וקשקוש מצינו נו"ן (דניאל ה, ו) וארכבתה דא לדא נקשן. ואף זה אני אומר, פן תנקש אחריהם פן תטרף אחריהם להיות כרוך אחר מעשיהם, וכן (תהלים קט, יא) ינקש נושה לכל אשר לו, מקלל את הרשע להיות עליו נושים רבים ויהיו מחזירין ומנקשין אחר ממונו: אחרי השמדם מפניך - אחר שתראה שאשמידם מפניך, יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אלו, מפני מעשים מקולקלים שבידיהם, אף אתה לא תעשה כן שלא יבואו אחרים וישמידוך: איכה יעבדו - לפי שלא ענש על עבודת אלילים אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה, כמו שכתוב (שמות כב, יט) בלתי לה' לבדו, דברים הנעשים לגבוה בא ולמדך כאן, שאם דרכה של עבודה זרה לעבדה בדבר אחר, כגון פוער לפעור, וזורק אבן למרקוליס, זו היא עבודתה וחייב. אבל זבוח וקטור ונסוך והשתחואה, אפילו שלא כדרכה חייב:

31. לא-תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל-תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את-בניהם ואת-בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם. עריכה

כי גם את בניהם - גם, לרבות את אבותיהם ואמותיהם. אמר ר' עקיבא אני ראיתי נכרי שכפתו לאביו לפני כלבו ואכלו

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית