FANDOM


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהילים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


שופטים פרק יט

Shoftim19
מעשה 'פילגש בגיבעה' והמילחמה בבינימין (יט-כא)

א וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי←בקצה הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. ב וַתִּזְנֶה עָלָיו←מרדה בו פִּילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַתְּהִי שָׁם יָמִים←תקופה של אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. ג וַיָּקָם אִישָׁהּ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ להשיבו (לַהֲשִׁיבָהּ) וְנַעֲרוֹ עִמּוֹ וְצֶמֶד חֲמֹרִים, וַתְּבִיאֵהוּ←פילגשו הכניסה אותו ל בֵּית אָבִיהָ וַיִּרְאֵהוּ אֲבִי הַנַּעֲרָה וַיִּשְׂמַח לִקְרָאתוֹ. ד וַיַּחֲזֶק בּוֹ←היתעקש שהוא ישאר חֹתְנוֹ אֲבִי הַנַּעֲרָה וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיָּלִינוּ שָׁם. ה וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיָּקָם לָלֶכֶת, וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל חֲתָנוֹ סְעָד לִבְּךָ←אכול פַּת לֶחֶם, וְאַחַר תֵּלֵכוּ. ו וַיֵּשְׁבוּ וַיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו, וַיִּשְׁתּוּ, וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל הָאִישׁ הוֹאֶל נָא וְלִין וְיִיטַב לִבֶּךָ. ז וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת, וַיִּפְצַר בּוֹ חֹתְנוֹ וַיָּשָׁב וַיָּלֶן שָׁם. ח וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לָלֶכֶת וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה סְעָד נָא לְבָבְךָ וְהִתְמַהְמְהוּ←וכך הם התמהמהו עַד נְטוֹת הַיּוֹם←סוף היום שהשמש נוטה מערבה, וַיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם. ט וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת הוּא וּפִילַגְשׁוֹ וְנַעֲרוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ חֹתְנוֹ אֲבִי הַנַּעֲרָה הִנֵּה נָא רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב←נחלש היום ומתקרב הערב, לִינוּ נָא הִנֵּה חֲנוֹת←חנו פה הַיּוֹם לִין פֹּה וְיִיטַב לְבָבֶךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּם מָחָר לְדַרְכְּכֶם וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶךָ. י וְלֹא אָבָה הָאִישׁ לָלוּן וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד נֹכַח←מול העיר (מול החומה המערבית של ירושלים) יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם, וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים←עמוסים וּפִילַגְשׁוֹ עִמּוֹ. יא הֵם עִם←היו סמוך לעיר יְבוּס וְהַיּוֹם רַד←ירדה השמש מְאֹד, וַיֹּאמֶר הַנַּעַר←משרת האיש הלוי אֶל אֲדֹנָיו לְכָה נָּא וְנָסוּרָה אֶל עִיר הַיְבוּסִי הַזֹּאת, וְנָלִין בָּהּ. יב וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, וְעָבַרְנוּ←נמשיך ללכת ונעבור את ירושלים עַד גִּבְעָה←עיר הנקראת 'גיבעה' הנמצאת כשעה הליכה צפונית לירושלים. יג וַיֹּאמֶר←לאחר זמן מה לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה←ניקרבה ללון בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת, וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה←הנמצאת מעט צפונית ל'גיבעה'. יד וַיַּעַבְרוּ←את ירושלים וַיֵּלֵכוּ, וַתָּבֹא←שקעה לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֵצֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן. טו וַיָּסֻרוּ שָׁם לָבוֹא לָלוּן בַּגִּבְעָה, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בִּרְחוֹב הָעִיר וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף←אוסף, מזמין אותם להתארח אוֹתָם הַבַּיְתָה לָלוּן. טז וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן בָּא מִן מַעֲשֵׂהוּ←מעבודתו מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְהָאִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם וְהוּא גָר בַּגִּבְעָה←(אך אינו מאנשי המקום הקבועים), וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בְּנֵי יְמִינִי←משבט בינימין. יז וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הָאִישׁ הָאֹרֵחַ, בִּרְחֹב הָעִיר, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן: אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא. יח וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עֹבְרִים אֲנַחְנוּ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה עַד יַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם, מִשָּׁם אָנֹכִי, וָאֵלֵךְ עַד בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וְאֶת←ודרך בֵּית יְהוָה←המשכן בשילה, הנמצא בדרך להר אפריים אֲנִי הֹלֵךְ וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתִי הַבָּיְתָה. יט וְגַם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ לִי וְלַאֲמָתֶךָ←ולפילגשי וְלַנַּעַר עִם עֲבָדֶיךָ←הנמצא איתנו, עבדיך, אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר. כ וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן: שָׁלוֹם לָךְ, רַק←אלא כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלָי, רַק בָּרְחוֹב אַל תָּלַן. כא וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ ויבול (וַיָּבָל)←בלל, עירבב (את המספוא בתבן) לַחֲמוֹרִים, וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. כב הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת, וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר: הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ←נשכב איתו. כג וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אַל אַחַי אַל תָּרֵעוּ נָא, אַחֲרֵי←כיון שהוא כבר כאן (אומנם לא הייתי צריך לארח אותו) אֲשֶׁר בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אֶל בֵּיתִי, אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת. כד הִנֵּה←אולי במקום משכב זכור תסתפקו במשכב רגיל בִתִּי הַבְּתוּלָה וּפִילַגְשֵׁהוּ אוֹצִיאָה נָּא אוֹתָם וְעַנּוּ אוֹתָם וַעֲשׂוּ לָהֶם הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, וְלָאִישׁ הַזֶּה לֹא תַעֲשׂוּ דְּבַר הַנְּבָלָה הַזֹּאת. כה וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ←הלוי בְּפִילַגְשׁוֹ←שבכל מקרה היו צריכים למסור אותה לאנשי העיר וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ, וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ בעלות (כַּעֲלוֹת) הַשָּׁחַר. כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר, וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם, עַד הָאוֹר. כז וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ←בעלה של הפילגש בַּבֹּקֶר וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת וַיֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, וְהִנֵּה←הוא חשב שהיא תחכה לו בשער העיר הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת וְיָדֶיהָ עַל הַסַּף←על הפתח הדלת, מושטות כלפי הבית. כח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ קוּמִי וְנֵלֵכָה, וְאֵין עֹנֶה, וַיִּקָּחֶהָ עַל הַחֲמוֹר וַיָּקָם הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ לִמְקֹמוֹ. כט וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת←סכין גדולה (ראה בראשית כב, י) וַיַּחֲזֵק בְּפִילַגְשׁוֹ וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ←לאיבריה לִשְׁנֵים עָשָׂר←כנגד 12 השבטים נְתָחִים, וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. ל וְהָיָה כָל הָרֹאֶה וְאָמַר לֹא נִהְיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה כָּזֹאת לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, שִׂימוּ לָכֶם←את דעתכם עָלֶיהָ עֻצוּ←חישבו מה לעשות בנידון וְדַבֵּרוּ. {פ}

הערות

  • למה ההארכה בתחילת הפרק בהפצרות האיש לארח או חותנו? אולי כדי להבליט את הכנסת האורחים הלבבית על פני רשעותם של בני הגבעה, או כדי להראות את ההבדל בין בית לחם ל'גיבעה'.
  • "וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת" (פסוק כב) - מקביל לסיפור אירוח המלאכים על ידי לוט בסדום בבראשית יט, ד.


אודות פרוייקט פירוש התנ"ך - תוכנית עבודה - כיצד אני יכול לעזור?
הטקסט והניקוד באדיבות מכון ממרא - All rights on the text and Nikkud reserved to Mechon Mamre

לחץ כאן לעריכת הפירוש על התורה, ולחץ כאן לעריכת פירוש רש"י


שופטים יט - מאמרים

1. ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר-אפרים ויקח-לו אשה פילגש מבית לחם יהודה. ע

2. ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל-בית אביה אל-בית לחם יהודה ותהי-שם ימים ארבעה חדשים. ע


3. ויקם אישה וילך אחריה לדבר על-לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו. ע


4. ויחזק-בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם. ע


5. ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל-חתנו סעד לבך פת-לחם ואחר תלכו. ע


6. וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל-האיש הואל-נא ולין ויטב לבך. ע


7. ויקם האיש ללכת ויפצר-בו חתנו וישב וילן שם. ע


8. וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד-נא לבבך והתמהמהו עד-נטות היום ויאכלו שניהם. ע


9. ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו-נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך. ע

10. ולא-אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד-נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו. ע


11. הם עם-יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל-אדניו לכה-נא ונסורה אל-עיר-היבוסי הזאת ונלין בה. ע


12. ויאמר אליו אדניו לא נסור אל-עיר נכרי אשר לא-מבני ישראל הנה ועברנו עד-גבעה. ע


13. ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה. ע


14. ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן. ע


15. ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף-אותם הביתה ללון. ע


16. והנה איש זקן בא מן-מעשהו מן-השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא-גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני. ע

17. וישא עיניו וירא את-האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא. ע


18. ויאמר אליו עברים אנחנו מבית-לחם יהודה עד-ירכתי הר-אפרים משם אנכי ואלך עד-בית לחם יהודה ואת-בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה. ע


19. וגם-תבן גם-מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש-לי ולאמתך ולנער עם-עבדיך אין מחסור כל-דבר. ע


20. ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל-מחסורך עלי רק ברחוב אל-תלן. ע


21. ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו. ע

22. המה מיטיבים את-לבם והנה אנשי העיר אנשי בני-בליעל נסבו את-הבית מתדפקים על-הדלת ויאמרו אל-האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את-האיש אשר-בא אל-ביתך ונדענו. ע

23. ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל-אחי אל-תרעו נא אחרי אשר-בא האיש הזה אל-ביתי אל-תעשו את-הנבלה הזאת. ע


24. הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה-נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת. ע


25. ולא-אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו-בה כל-הלילה עד-הבקר וישלחוה בעלות השחר. ע


26. ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית-האיש אשר-אדוניה שם עד-האור. ע


27. ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על-הסף. ע


28. ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על-החמור ויקם האיש וילך למקמו. ע

29. ויבא אל-ביתו ויקח את-המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל. ע


30. והיה כל-הראה ואמר לא-נהיתה ולא-נראתה כזאת למיום עלות בני-ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו-לכם עליה עצו ודברו. ע


לעמוד זה יש כתובת קצרה: t0719


הטקסט התנ"כי בעמוד זה הועתק מהטרנסליטרציה של סטיב גרוס - Steve Gross - מאתר "שמש".



Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית