Wikia

Judaism Wiki

שמואל א יז

שיחה0
57,729דפים באתר זה

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהילים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ש"א א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - ש"ב א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק יז

א וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה←לכיוון העיר 'שוכה' אֲשֶׁר←שבנחלת לִיהוּדָה, וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים←בעיר הנקראת 'פס דמים' (דברי הימים א יא, יג). ב וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. ג וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה, וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם. ד וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם←נציג הבא להילחם עם נציג מצבא האויב בין שתי המחנות מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת←מהעיר גת, גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת←כל אמה בערך חצי מטר וָזָרֶת←חצי אמה. ה וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים←המורכב מהרבה פיסות מתכת המודבקות לבגד הוּא לָבוּשׁ, וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת←שקלים העשויים מנחושת (כל אחד 12 גרם, וביחד 60 קג). ו וּמִצְחַת←מגן המכסה את הרגל נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, וְכִידוֹן←רומח גדול נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו. ז וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ←כמו כידון בימינו, המיועד להטלה לרחוק כִּמְנוֹר אֹרְגִים←היתה לו צורה של של עץ המשמש לאריגה בנוּל וְלַהֶבֶת←הלהב שבקצה חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל, וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה←המגן הֹלֵךְ לְפָנָיו. ח וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת←הצבא הנערך למלחמה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה, הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל, בְּרוּ←ביחרו לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי. ט אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי, וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים, וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּיתִיו, וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ. י וַיֹּאמֶר←ישראל לא ענו, וגולית המשיך לדבר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי חֵרַפְתִּי←ביישתי אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה, תְּנוּ לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד. יא וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה, וַיֵּחַתּוּ←נשברו, פחדו וַיִּרְאוּ מְאֹד. {פ}

Shmuel a 17.jpg

יב וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי←ממשפחה המיוחסת לאפרת אשת כלב בן חצרון (דברי הימים א ב, יט) הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים, וְהָאִישׁ←ישי בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים. יג וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי יִשַׁי הַגְּדֹלִים, הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה, וְשֵׁם שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו אֲשֶׁר הָלְכוּ בַּמִּלְחָמָה, אֱלִיאָב הַבְּכוֹר וּמִשְׁנֵהוּ אֲבִינָדָב וְהַשְּׁלִשִׁי שַׁמָּה. יד וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל. {ס}

טו וְדָוִד הֹלֵךְ וָשָׁב←מדי פעם הולך וחוזר מֵעַל שָׁאוּל לִרְעוֹת אֶת צֹאן אָבִיו בֵּית לָחֶם. טז וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב←כל בוקר וכל ערב, וַיִּתְיַצֵּב←והיה עומד מול מחנה ישראל אַרְבָּעִים יוֹם. {פ}

יז וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ קַח נָא לְאַחֶיךָ אֵיפַת←איפה היא מידת יובש, בערך 25 ליטר הַקָּלִיא←דגן קלוי באש הַזֶּה וַעֲשָׂרָה לֶחֶם הַזֶּה, וְהָרֵץ←תביא בריצה הַמַּחֲנֶה לְאַחֶיךָ. יח וְאֵת עֲשֶׂרֶת חֲרִצֵי←גבינות שיש בהם הרבה חריצים הֶחָלָב הָאֵלֶּה תָּבִיא לְשַׂר הָאָלֶף←שאחראי על 1000 חיילים, וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד←תשאל לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם←מצבם, שלומם תִּקָּח←תביא אלי, תדווח לי. יט וְשָׁאוּל וְהֵמָּה←ואחי דוד וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק הָאֵלָה, נִלְחָמִים עִם פְּלִשְׁתִּים. {ס}

כ וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד בַּבֹּקֶר וַיִּטֹּשׁ←השאיר, הפקיד אֶת הַצֹּאן עַל שֹׁמֵר←מישהו שישמור עליהם במקומו וַיִּשָּׂא וַיֵּלֶךְ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יִשָׁי, וַיָּבֹא הַמַּעְגָּלָה←למחנה ישראל שהיה מוקף בגדר אבנים בצורת עיגול וְהַחַיִל הַיֹּצֵא←ובדיוק באותו זמן היה גדוד שיצא מהמעגלה אֶל הַמַּעֲרָכָה←לכיוון האיזור בינם לבין מחנה פלישתים וְהֵרֵעוּ בַּמִּלְחָמָה←והם הריעו כלפי הפלישתים תרועות מילחמה להפחידם (וראה במדבר י, ט). כא וַתַּעֲרֹךְ יִשְׂרָאֵל←עדת ישראל נערכה וּפְלִשְׁתִּים מַעֲרָכָה לִקְרַאת מַעֲרָכָה. כב וַיִּטֹּשׁ←פירק דָּוִד אֶת הַכֵּלִים מֵעָלָיו עַל יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִים וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה, וַיָּבֹא וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹם. כג וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות (מִמַּעַרְכוֹת) פְּלִשְׁתִּים וַיְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה←שנכתבו לעיל, פסוק ח, וַיִּשְׁמַע דָּוִד. כד וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם אֶת הָאִישׁ, וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו וַיִּירְאוּ מְאֹד. כה וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה, כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי←מלשרת בצבא וממיסים וכו' בְּיִשְׂרָאֵל. {פ}

כו וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מִי←שאלה רטורית, שכוונתה לזלזל בגולית הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים←ישראל, הנלחמים את מלחמות ה' (חיים הוא כינוי לה' שמשמעותו כבוד וכח). כז וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה←שהם דיברו ביניהם בפסוק כה לֵאמֹר, כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ. כח וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים, וַיִּחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ←השארת מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר, אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ←השובבות שלך וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ, כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה←מתוך סקרנות, לראות איך המלחמה מתנהלת יָרָדְתָּ. כט וַיֹּאמֶר דָּוִד מֶה עָשִׂיתִי עָתָּה, הֲלוֹא דָּבָר הוּא←האם לבא לראות את המילחמה זה דבר שלילי?. ל וַיִּסֹּב מֵאֶצְלוֹ←מלדבר אל אחיו הגדול אֶל מוּל אַחֵר וַיֹּאמֶר כַּדָּבָר הַזֶּה, וַיְשִׁבֻהוּ הָעָם דָּבָר כַּדָּבָר הָרִאשׁוֹן. לא וַיִּשָּׁמְעוּ←התפרסמו הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר דָּוִד, וַיַּגִּדוּ לִפְנֵי שָׁאוּל←לשאול שדוד מביע זילזול רב בגולית וַיִּקָּחֵהוּ. לב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו←על גולית, בגלל גולית, עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם עִם הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה. לג וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ, כִּי נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו. {ס}

לד וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן, וּבָא הָאֲרִי וְאֶת←וגם הַדּוֹב וְנָשָׂא←ולקח שֶׂה מֵהָעֵדֶר. לה וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו, וַיָּקָם עָלַי, וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ←בפרווה שמסביב לסנטר שלו וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו. לו גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ, וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים. {ס}

לז וַיֹּאמֶר דָּוִד: יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, {ס} וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד לֵךְ וַיהוָה יִהְיֶה עִמָּךְ. לח וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו←את מדים של שאול וְנָתַן קוֹבַע←כובע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן. לט וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל←רצה ללכת אך לא הצליח לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה←התנסה בכך, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי, וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו. מ וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים←תרמיל שרועים נהגו לקחת אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט, וְקַלְעוֹ←הקלע שלו, רצועת עור מקופלת לשניים, שבמרכזה מניחים אבן, מסובבים אותה ומשליכים בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי. מא וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד, וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו. מב וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ, כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה. מג וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת, וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו←באלוהי דוד. מד וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד, לְכָה אֵלַי, וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה. {ס}

מה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. מו הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְנָתַתִּי פֶּגֶר←את פיגרי הגופות של מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ, וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל. מז וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה, כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ. {ס}

David-goliath28.jpg
דוד לאחר הניצחון על גולית - ג.ד. (מויקיפדיה)

מח וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי. מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ, וַתִּטְבַּע←פגעה ושקעה הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק←ובכך היה חזק יותר דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן←על ידי שימוש בקלע ובאבן בלבד, וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ, וְחֶרֶב←ואפילו שחרב אֵין בְּיַד דָּוִד. נא וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ←מהנדן שלה, מהכלי בו מחזיקים את החרב וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ, וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ. נב וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ←תרועת מלחמה בשמחה וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד בּוֹאֲךָ גַיְא←הדרך המובילה למקום הנקרא 'גיא' וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן, וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם←בדרך המובילה ל'שערים' וְעַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן. נג וַיָּשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְּלֹק←מלרדוף אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים, וַיָּשֹׁסּוּ←בזזו אֶת מַחֲנֵיהֶם. נד וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָ‍ִם, וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ. {ס}

נה וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת דָּוִד יֹצֵא לִקְרַאת←בדרכו להילחם ב הַפְּלִשְׁתִּי, אָמַר אֶל אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא: בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר←האם הוא ממשפחה המתאימה למלכות? היתכן שיקח ממני את המלוכה? אַבְנֵר, וַיֹּאמֶר אַבְנֵר חֵי נַפְשְׁךָ←נשבע אני (שאיני יודע) הַמֶּלֶךְ אִם יָדָעְתִּי. נו וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה הָעָלֶם←הנער. {ס}

נז וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל, וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ. נח וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל בֶּן מִי אַתָּה הַנָּעַר, וַיֹּאמֶר דָּוִד בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי.


אודות פרוייקט פירוש התנ"ך - תוכנית עבודה - כיצד אני יכול לעזור?
הטקסט והניקוד באדיבות מכון ממרא - All rights on the text and Nikkud reserved to Mechon Mamre

לחץ כאן לעריכת הפירוש על התורה, ולחץ כאן לעריכת פירוש רש"י


שמואל א יז - מאמרים


1. ויאספו פלשתים את-מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין-שוכה ובין-עזקה באפס דמים. ע


2. ושאול ואיש-ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים. ע


3. ופלשתים עמדים אל-ההר מזה וישראל עמדים אל-ההר מזה והגיא ביניהם. ע


4. ויצא איש-הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת. ע


5. וכובע נחשת על-ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת-אלפים שקלים נחשת. ע


6. ומצחת נחשת על-רגליו וכידון נחשת בין כתפיו. ע


7. וחץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש-מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו. ע


8. ויעמד ויקרא אל-מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו-לכם איש וירד אלי. ע


9. אם-יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם-אני אוכל-לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו. ע


10. ויאמר הפלשתי אני חרפתי את-מערכות ישראל היום הזה תנו-לי איש ונלחמה יחד. ע


11. וישמע שאול וכל-ישראל את-דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד. ע


12. ודוד בן-איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. ע


13. וילכו שלשת בני-ישי הגדלים הלכו אחרי-שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה. ע


14. ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול. ע


15. ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את-צאן אביו בית-לחם. ע


16. ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום. ע

17. ויאמר ישי לדוד בנו קח-נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך. ע


18. ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר-האלף ואת-אחיך תפקד לשלום ואת-ערבתם תקח. ע


19. ושאול והמה וכל-איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם-פלשתים. ע


20. וישכם דוד בבקר ויטש את-הצאן על-שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל-המערכה והרעו במלחמה. ע


21. ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה. ע


22. ויטש דוד את-הכלים מעליו על-יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום. ע


23. והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד. ע


24. וכל איש ישראל בראותם את-האיש וינסו מפניו וייראו מאד. ע


25. ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את-ישראל עלה והיה האיש אשר-יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת-בתו יתן-לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל. ע

26. ויאמר דוד אל-האנשים העמדים עמו לאמר מה-יעשה לאיש אשר יכה את-הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים. ע

27. ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו. ע


28. וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל-האנשים ויחר-אף אליאב בדוד ויאמר למה-זה ירדת ועל-מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את-זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. ע


29. ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא. ע


30. ויסב מאצלו אל-מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון. ע

31. וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני-שאול ויקחהו. ע


32. ויאמר דוד אל-שאול אל-יפל לב-אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם-הפלשתי הזה. ע


33. ויאמר שאול אל-דוד לא תוכל ללכת אל-הפלשתי הזה להלחם עמו כי-נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו. ע


34. ויאמר דוד אל-שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת-הדוב ונשא שה מהעדר. ע


35. ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו. ע


36. גם את-הארי גם-הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים. ע


37. ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל-דוד לך ויהוה יהיה עמך. ע


38. וילבש שאול את-דוד מדיו ונתן קובע נחשת על-ראשו וילבש אתו שריון. ע


39. ויחגר דוד את-חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא-נסה ויאמר דוד אל-שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו. ע


40. ויקח מקלו בידו ויבחר-לו חמשה חלקי-אבנים מן-הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר-לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל-הפלשתי. ע


41. וילך הפלשתי הלך וקרב אל-דוד והאיש נשא הצנה לפניו. ע

42. ויבט הפלשתי ויראה את-דוד ויבזהו כי-היה נער ואדמני עם-יפה מראה. ע

43. ויאמר הפלשתי אל-דוד הכלב אנכי כי-אתה בא-אלי במקלות ויקלל הפלשתי את-דוד באלהיו. ע


44. ויאמר הפלשתי אל-דוד לכה אלי ואתנה את-בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה. ע


45. ויאמר דוד אל-הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא-אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת. ע


46. היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את-ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל-הארץ כי יש אלהים לישראל. ע


47. וידעו כל-הקהל הזה כי-לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו. ע

48. והיה כי-קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי. ע


49. וישלח דוד את-ידו אל-הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את-הפלשתי אל-מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על-פניו ארצה. ע


50. ויחזק דוד מן-הפלשתי בקלע ובאבן ויך את-הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד-דוד. ע

51. וירץ דוד ויעמד אל-הפלשתי ויקח את-חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת-בה את-ראשו ויראו הפלשתים כי-מת גבורם וינסו. ע


52. ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את-הפלשתים עד-בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד-גת ועד-עקרון. ע

53. וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את-מחניהם. ע


54. ויקח דוד את-ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת-כליו שם באהלו. ע


55. וכראות שאול את-דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל-אבנר שר הצבא בן-מי-זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי-נפשך המלך אם-ידעתי. ע

56. ויאמר המלך שאל אתה בן-מי-זה העלם. ע


57. וכשוב דוד מהכות את-הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו. ע


58. ויאמר אליו שאול בן-מי אתה הנער ויאמר דוד בן-עבדך ישי בית הלחמי. ע


לעמוד זה יש כתובת קצרה: t08a17


הטקסט התנ"כי בעמוד זה הועתק מהטרנסליטרציה של סטיב גרוס - Steve Gross - מאתר "שמש".



ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית