בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהילים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ש"א
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
- ש"ב
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
שמואל א פרק יח
א וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד, ויאהבו (וַיֶּאֱהָבֵהוּ) יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ. ב וַיִּקָּחֵהוּ שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא, וְלֹא נְתָנוֹ לָשׁוּב בֵּית אָבִיו. ג וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ. ד וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד, וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ. ה וַיֵּצֵא דָוִד בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל. {פ}
ו וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור (לָשִׁיר) וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים. ז וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו. ח וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים, וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה. ט וַיְהִי שָׁאוּל עון (עוֹיֵן) אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. {ס}
| "וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית", ציור מאת גוסטב דורה |
י וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה אֶל שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתוֹךְ הַבַּיִת וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ כְּיוֹם בְּיוֹם, וְהַחֲנִית בְּיַד שָׁאוּל. יא וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר, וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם. יב וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד, כִּי הָיָה יְהוָה עִמּוֹ וּמֵעִם שָׁאוּל סָר. יג וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף, וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם. {ס}
יד וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַיהוָה עִמּוֹ. טו וַיַּרְא שָׁאוּל אֲשֶׁר הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד, וַיָּגָר מִפָּנָיו. טז וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד, כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם. {פ}
יז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד: "הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן לְךָ לְאִשָּׁה, אַךְ הֱיֵה לִי לְבֶן חַיִל וְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יְהוָה", וְשָׁאוּל אָמַר אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים. {ס}
יח וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ. יט וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד, וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה. כ וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד, וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו. כא וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם. כב וַיְצַו שָׁאוּל אֶת עֲבָדָו דַּבְּרוּ אֶל דָּוִד בַּלָּט לֵאמֹר הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ, וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ. כג וַיְדַבְּרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל בְּאָזְנֵי דָוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר דָּוִד הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְאָנֹכִי אִישׁ רָשׁ וְנִקְלֶה. כד וַיַּגִּדוּ עַבְדֵי שָׁאוּל לוֹ, לֵאמֹר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר דָּוִד. כה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה תֹאמְרוּ לְדָוִד אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ, וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד פְּלִשְׁתִּים. כו וַיַּגִּדוּ עֲבָדָיו לְדָוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָוִד לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ, וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים. כז וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּלֶךְ הוּא וַאֲנָשָׁיו וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים מָאתַיִם אִישׁ, וַיָּבֵא דָוִד אֶת עָרְלֹתֵיהֶם וַיְמַלְאוּם לַמֶּלֶךְ לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ, וַיִּתֶּן לוֹ שָׁאוּל אֶת מִיכַל בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. {ס}
כח וַיַּרְא שָׁאוּל וַיֵּדַע כִּי יְהוָה עִם דָּוִד, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲהֵבַתְהוּ. כט וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד, עוֹד, וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָּוִד כָּל הַיָּמִים. {פ}
ל וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד. {ס}
אודות פרוייקט פירוש התנ"ך -
תוכנית עבודה -
כיצד אני יכול לעזור?
הטקסט והניקוד באדיבות מכון ממרא
-
All rights on the text and Nikkud reserved to Mechon Mamre
שמואל א יח - מאמרים
1. ויהי ככלתו לדבר אל-שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו. ע
2. ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו. ע
3. ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו. ע
4. ויתפשט יהונתן את-המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד-חרבו ועד-קשתו ועד-חגרו. ע
5. ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל-העם וגם בעיני עבדי שאול. ע
6. ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את-הפלשתי ותצאנה הנשים מכל-ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים. ע
7. ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו. ע
8. ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה. ע
9. ויהי שאול עון את-דוד מהיום ההוא והלאה. ע
10. ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל-שאול ויתנבא בתוך-הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד-שאול. ע
11. ויטל שאול את-החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים. ע
12. וירא שאול מלפני דוד כי-היה יהוה עמו ומעם שאול סר. ע
13. ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר-אלף ויצא ויבא לפני העם. ע
14. ויהי דוד לכל-דרכו משכיל ויהוה עמו. ע
15. וירא שאול אשר-הוא משכיל מאד ויגר מפניו. ע
16. וכל-ישראל ויהודה אהב את-דוד כי-הוא יוצא ובא לפניהם. ע
17. ויאמר שאול אל-דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן-לך לאשה אך היה-לי לבן-חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל-תהי ידי בו ותהי-בו יד-פלשתים. ע
18. ויאמר דוד אל-שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי-אהיה חתן למלך. ע
19. ויהי בעת תת את-מרב בת-שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה. ע
20. ותאהב מיכל בת-שאול את-דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו. ע
21. ויאמר שאול אתננה לו ותהי-לו למוקש ותהי-בו יד-פלשתים ויאמר שאול אל-דוד בשתים תתחתן בי היום. ע
22. ויצו שאול את-עבדו דברו אל-דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל-עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך. ע
23. וידברו עבדי שאול באזני דוד את-הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש-רש ונקלה. ע
24. ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד. ע
25. ויאמר שאול כה-תאמרו לדוד אין-חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את-דוד ביד-פלשתים. ע
26. ויגדו עבדיו לדוד את-הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים. ע
27. ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את-ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן-לו שאול את-מיכל בתו לאשה. ע
28. וירא שאול וידע כי יהוה עם-דוד ומיכל בת-שאול אהבתהו. ע
29. ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את-דוד כל-הימים. ע
30. ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד. ע
לעמוד זה יש כתובת קצרה: t08a18
הטקסט התנ"כי בעמוד זה הועתק מהטרנסליטרציה של סטיב גרוס - Steve Gross - מאתר "שמש".