FANDOM


יום שמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, כ"ב בתשרי, אולם הוא חג בפני עצמו ומנהגיו שונים.

למרות התאריך הדומה - כ"ב בתשרי - יש להפריד בין שמיני עצרת, שהוא חג מקראי, לבין חג שמחת תורה, שנקבע רק בימי הגאונים, הגם שהוא פופולרי יותר. בארצות חו"ל, בהן חוגגים כל חג שני ימים, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום הראשון (שהוא היום השמיני לאחר החג הראשון של סוכות) הוא שמיני עצרת, ולמחרתו (ביום התשיעי) נחגג יום שמחת תורה.

המקרא מציין את החג מייד לאחר חוקי חג הסוכות:

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (פסוק יב).

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (פס' לה-לח)

-- במדבר, פרק כט.

המונח "עצרת", פירושו 'אספה', בעיקר לצורך תפילה והקרבת קרבנות. ביום ה"עצרת" המלאכה הייתה אסורה. גם יום שביעי של פסח נקרא "עצרת", וכן חג השבועות נקרא כך בימי בית שני בפי חז"ל.

לחגים במקרא יש, מלבד המשמעות הדתית, גם צד חקלאי: חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף": "וְחַג הָאָסִף בְצֵאת הַשָנָה בְאָסְפְךָ אֶת־מַעֲשֶיךָ מִן־הַשָדֶה" (שמ' כג,טז). תקופה זו היא תחילת ימות הגשמים בארץ ישראל, לכן נהוג בשמיני עצרת לקרוא את תפילת הגשם המציינת את תחילת עונת הגשמים ובקשת שנה ברוכה. בסוף ימי בית שני היו מנהגים נוספים הקשורים במים, כגון ניסוך המים, שמחת בית השואבה ואמירת 'הושע-נא'; יסודם של מנהגים אלו, ככל הנראה קדום.

הבדלים הלכתיים בין שמיני עצרת לסוכותעריכה

פז"ר קש"ב הוא סימן תלמודי הבא להזכיר ששה דינים בהם שונה חג שמיני עצרת מחג הסוכות, ודרכם בא לידי ביטוי העובדה כי למרות ששמיני עצרת חל ביום שלמחרת חג הסוכות הוא אינו חלק נוסף מחג הסוכות אלא חג בפני עצמו ("רגל בפני עצמו" בלשון חז"ל).

  • פייס – בבית המקדש היה נהוג להטיל גורל (פייס) בין הכהנים על תפקיד הקרבת הקרבנות. על קרבנות חג הסוכות לא נערכה כל הגרלה, ואילו שמיני עצרת שונה לענין זה שבו נערך הגורל הרגיל על הקרבנות.
  • זמן – ברכת הזמן המוכרת יותר כברכת שהחיינו הנהוגה בחגים. ברכה זו נהוגה רק ביום הראשון של החג. למרות זאת היא נהוגה בשמיני עצרת מסיבה זו שהוא אכן חג בפני עצמו.
  • רגל – שמיני עצרת נחשב כ"רגל" לעצמו בכך ששמו שונה – "שמיני עצרת" ולא המשך של חג ה"סוכות". יש המסבירים שהכוונה ב"רגל" הוא לענין זה שאין מחוייבים לשבת בסוכה בשמיני עצרת.
  • קרבן – קרבנות שמיני עצרת שונות מקרבנות חג הסוכות. בסוכות מקריבים פרים רבים (בין 13 ל-7), 2 אייליים ו-7 כבשים מידי יום, ואילו בשמיני עצרת פר אחד, איל אחד ו-7 כבשים.
  • שיר – שיר הלויים שנהג בבית המקדש היה שונה בשמיני עצרת בתוכנו מתוכן השיר בחג הסוכות.
  • ברכה – נוהגים היו לברך בשמיני עצרת את המלך בברכה מיוחדת. מנהג זה הוא מיוחד לשמיני עצרת שאינו קיים בחג הסוכות.

ראו גםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית