תענית אסתר

מתוך Judaism Wiki

תענית אסתר נערכת ביום י"ג באדר, ערב חג פורים, לזכר התענית שיזמה אסתר באומרה למרדכי:"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן" (מגילת אסתר, ד' ט"ז). תענית זו של אסתר הייתה באמצע חודש ניסן.

[עריכה] דברי תורה

• תענית אסתר (מאמר) - דיון לגבי תאריך התענית ומי ייסד אותה

[עריכה] קישורים לדברי תורה באתרים אחרים

• תענית אסתר ופורים – תרתי דסתרי מאת הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א
• תענית אסתר, באתר aish.co.il
• בצלאל לנדוי, תענית אסתר במסורת ישראל, באתר "דעת"

[עריכה] מקורות התענית

במגילת תענית, שחוברה בסוף ימי בית שני, מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה - יום ניקנור, לציון נצחונו של יהודה המכבי על ניקנור. המנהג לצום בי"ג באדר אינו מוזכר בתנ"ך ואף לא בתלמוד. הוא מופיע לראשונה ב"שאילתות דרב אחאי גאון", מגאוני בבל, ואחריהם אצל רש"י והרמב"ם. הרמב"ם מציין: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן". לפי רבנו תם, תענית אסתר לא נקבעה כזכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא כזכר לתענית היהודים בי"ג באדר ביום שנקמו באויביהם. במגילת אסתר אין רמז לכך, אך רבנו תם מסיק, שכשם שמשה רבנו עשה תענית כשנלחם בעמלק, ודאי שבימי מרדכי, שהיו צריכים לרחמים עשו תענית.

לפנים היו מתענים תענית אסתר במשך שלושה ימים, בימים שני, חמישי, ושני בשבוע שלאחר פורים, שהרי היא זכר לשלושה ימי צום, אך לאחר מכן הקלו בה החכמים וקבעו יום צום אחד.

אם פורים חל ביום ראשון בשבוע מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי, כיוון שאין מתענים בשבת (פרט ליום הכיפורים). צום תענית אסתר נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, כאשר בערי הפרזות, שם קוראים את מגילת אסתר במוצאי התענית, נוהגים שלא לאכול עד לאחר קריאת המגילה.