Judaism Wiki
Advertisement

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהילים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק לח

א וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד←וירד מן ההר אל השפלה יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, וַיֵּט עַד←ונטה אוהלו ליד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה. ב וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. ג וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר. ד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן. ה וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה, וְהָיָה בִכְזִיב←ויהודה היה במקום בשם כזיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ. ו וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ, וּשְׁמָהּ תָּמָר. ז וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה, רַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיְמִתֵהוּ יְהוָה. ח וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם←ועֲשֶׂה ייבום, שא את אשת אחיו שמת ללא בנים (ראה דברים כה, ה) אֹתָהּ, וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ. ט וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ←לא ייקרא על שמו, אלא על שם אחיו המת יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם בָּא אֶל←כאשר שכב עם אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו. י וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. יא וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי, כִּי אָמַר←אמר בליבו (חשב שזה באשמתה) פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו, וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ. יב וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה, וַיִּנָּחֶם←קיבל ניחומים על מות אישתו יְהוּדָה, וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי←עם האנשים שגוזזים לו את צֹאנוֹ, הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי, תִּמְנָתָה. יג וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר, הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ. יד וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ←הבגדים שהיתה רגילה ללבוש מאז מות בעלה, אונן מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף←והתעטפה כדי שלא יכירוה וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח←בשער העיר עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה←המובילה לתימנה, כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה. טו וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה←הוא לא הכיר אותה, כי הייתה מכוסה וישבה בדרך, כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. טז וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר, הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא, וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִי כִּי תָבוֹא אֵלָי? יז וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן, וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ. יח וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ? וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ←החותמת שלך וּפְתִילֶךָ←החוטים שלך הקשורים בחותמת וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ, וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ. יט וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ. כ וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי לָקַחַת הָעֵרָבוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה, וְלֹא מְצָאָהּ. כא וַיִּשְׁאַל אֶת אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ לֵאמֹר אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה←הזונה הִוא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ, וַיֹּאמְרוּ לֹא הָיְתָה בָזֶה←במקום הזה קְדֵשָׁה. כב וַיָּשָׁב אֶל יְהוּדָה וַיֹּאמֶר לֹא מְצָאתִיהָ, וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה. כג וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקַּח לָהּ←עדיף שפשוט היא תיקח את חפצי (החותם, הפתילים, והמטה) פֶּן נִהְיֶה לָבוּז←ילעגו לי אם נמשיך לחפש אחריה, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה וְאַתָּה לֹא מְצָאתָהּ. כד וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר, זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. כה הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה. כו וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן←היא עשתה זאת בגלל ש לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי, וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. כז וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ, וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. כח וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד←אחד מהתינוקות הוציא יד החוצה, לפני שנולד, וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר←כסימן ש זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה. כט וַיְהִי כְּמֵשִׁיב←החזיר לתוך הרחם את יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ. ל וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח. {ס}


אודות פרוייקט פירוש התנ"ך - תוכנית עבודה - כיצד אני יכול לעזור?
הטקסט והניקוד באדיבות מכון ממרא - All rights on the text and Nikkud reserved to Mechon Mamre

לחץ כאן לעריכת הפירוש על התורה, ולחץ כאן לעריכת פירוש רש"י


בראשית לח - מאמרים

1. ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה. ע


2. וירא-שם יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה. ע

3. ותהר ותלד בן ויקרא את-שמו ער. ע


4. ותהר עוד ותלד בן ותקרא את-שמו אונן. ע


5. ותסף עוד ותלד בן ותקרא את-שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו. ע


6. ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר. ע


7. ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה. ע


8. ויאמר יהודה לאונן בא אל-אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך. ע

9. וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן-זרע לאחיו. ע


10. וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם-אתו. ע


11. ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביך עד-יגדל שלה בני כי אמר פן-ימות גם-הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה. ע


12. וירבו הימים ותמת בת-שוע אשת-יהודה וינחם יהודה ויעל על-גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה. ע

13. ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו. ע

14. ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על-דרך תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה. ע

15. ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה. ע


16. ויט אליה אל-הדרך ויאמר הבה-נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה-תתן-לי כי תבוא אלי. ע


17. ויאמר אנכי אשלח גדי-עזים מן-הצאן ותאמר אם-תתן ערבון עד שלחך. ע


18. ויאמר מה הערבון אשר אתן-לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן-לה ויבא אליה ותהר לו. ע


19. ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה. ע


20. וישלח יהודה את-גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה. ע


21. וישאל את-אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על-הדרך ויאמרו לא-היתה בזה קדשה. ע


22. וישב אל-יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא-היתה בזה קדשה. ע


23. ויאמר יהודה תקח-לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה. ע


24. ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף. ע


25. הוא מוצאת והיא שלחה אל-חמיה לאמר לאיש אשר-אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר-נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה. ע

26. ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי-על-כן לא-נתתיה לשלה בני ולא-יסף עוד לדעתה. ע

27. ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה. ע

28. ויהי בלדתה ויתן-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה. ע


29. ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ. ע


30. ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח. ע


לעמוד זה יש כתובת קצרה: t0138


הטקסט התנ"כי בעמוד זה הועתק מהטרנסליטרציה של סטיב גרוס - Steve Gross - מאתר "שמש".



Advertisement