לזכור את הדברים הטובים שעשו לנו

הייתם חברים הרבה זמן, ואז רבתם ונפרדתם, ועכשיו כל מה שאת/ה רוצה זה לשכוח אותו/ה לגמרי, לא לחשוב עליו/ה יותר בכלל, ולהתחיל חיים חדשים. מה תעשה/י?

על-פי התורה, רוב הסיכויים שאסור לך בכלל לשכוח!

אחת ממצוות התורה היא ללכת בדרכי ה', ואחת מדרכי ה' ( שהתגלו למשה בהר סיני ) היא המידה - נוצר חסד לאלפים; משמעה של מידה זו - שה' שומר וזוכר את כל מעשי החסד שעושה האדם, למשך אלפי דורות, כלומר - לנצח; ה' לא שוכח אף מעשה-חסד; לפי זה, גם אנחנו חייבים להיות "נוצרי חסד לאלפים", כלומר - לזכור כל מעשה-חסד שעשו לנו, ולא לשכוח אותו לעולם.

עד כמה צריך לזכור - ניתן ללמוד מדברי ירמיהו (ירמיהו ב2): הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך; לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה: לפני כמה מאות שנים, בני ישראל הלכו אחרי ה' במדבר; זה נחשב למעשה חסד; וה' זוכר את החסד הזה, למרות שעכשיו בני ישראל רחוקים מאד מה'.

גם החבר/ה בוודאי עזר/ה לך עשה/תה עמך מעשי-חסד במשך התקופה שהייתם חברים; חובה לזכור מעשים אלה לטובה גם לאחר הפרידה.

דוגמה קיצונית לתוצאה של שכחה ניתן למצוא במעשיו של יואש מלך יהודה (דברי הימים ב כד22): ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו, ויהרג את בנו; וכמותו אמר 'ירא ה' וידרש'.

אמצעי זיכרון

לה' כמובן יש זיכרון בלתי מוגבל, אולם מה יעשה אדם - שהזיכרון שלו מוגבל - כדי שלא ישכח את מעשי החסד שעשו עמו?

לשם כך יש אמצעים מוחשיים שונים שעוזרים לזכור ; גם החכם בספר משלי הציע להשתמש באמצעים מוחשיים (משלי ג3): חסד ואמת אל יעזבך, קשרם על גרגרותיך, כתבם על לוח לבך- כדי שלא נשכח את מעשי החסד שעשו איתנו אנשים אחרים ( פירוט ).

אולי ניתן להסיק מכאן, שכל אחד צריך להחזיק פינקס או מחברת, שבהם יכתוב את כל הדברים הטובים שאנשים אחרים עושים עמו, כדי שלא ישכח, ויקיים את המידה "נוצר חסד לאלפים".

מה לא חייבים לזכור

חובה לזכור מעשי חסד = מעשים שמעבר לחובה; אבל לא תמיד חייבים לזכור מעשי צדק = מעשים מחוייבים על-פי מידת הדין ( פירוט ).

מה לגבי מעשים רעים שעשו לנו? כאן כבר יש בחירה:

מותר לשכוח אותם:

1. (ישעיהו מג25): אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני, וחטאתיך לא אזכר

1. (ירמיהו לא33): ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם ה', כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד
2. (יחזקאל יח22): כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו, בצדקתו אשר עשה יחיה

ומותר גם לזכור אותם, במקרים מסויימים, למשל:

1. (ירמיהו מד21): הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר ה' ותעלה על לבו
2. (הושע ט9): העמיקו שחתו כימי הגבעה, יזכור עונם יפקוד חטאותם
3. (תהילים קט14): יזכר עון אבתיו אל ה', וחטאת אמו אל תמח

נספח - פסוקים נוספים

===זכירת ברית ושבועה

1. (שמות ב24): וישמע אלהים את נאקתם, ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב
2. (ויקרא כו42): וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר... וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני ה'
3. (יחזקאל טז60): וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם
4. (תהילים קה8): זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור
5. (תהילים קה42): כי זכר את דבר קדשו, את אברהם עבדו
6. (תהילים קו45): ויזכר להם בריתו, וינחם כרב חסדו
7. תהילים קיא4-5 : " זכר עשה לנפלאתיו, חנון ורחום ה'. טרף נתן ליראיו, יזכר לעולם בריתו "

זכירת אנשים שנמצאים בצרה

1. (בראשית ח1): ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה, ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2. (בראשית ל22): ויזכר אלהים את רחל, וישמע אליה אלהים, ויפתח את רחמה
3. (בראשית יט29): ויהי בשחת אלהים את ערי הככר, ויזכר אלהים את אברהם; וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט- ה' זוכר את המעשים הטובים של אנשים, גם כשהוא שופט אנשים אחרים הקרובים אליהם.
4. (שמואל א א19): וישכמו בבקר וישתחוו לפני ידוד וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה ה'
5. (תהילים ט13): כי דרש דמים אותם זכר , לא שכח צעקת עניים
6. (תהילים קלו23): שבשפלנו זכר לנו, כי לעולם חסדו

===אנשים שביקשו מה' שיזכור

1. (שמות לב13): זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם
2. (דברים ט27): זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו
3. (שופטים טז28): ויקרא שמשון אל ה' ויאמר 'ד' ה', זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים, ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים'
4. (שמואל א א11): ותדר נדר ותאמר 'ה' צבאות, אם ראה תראה בעני אמתך, וזכרתני ולא תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך זרע אנשים - ונתתיו לה' כל ימי חייו, ומורה לא יעלה על ראשו'
5. (מלכים ב כ3): 'אנה ה', זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי' ויבך חזקיהו בכי גדול, וכן ישעיהו לח
6. (ירמיהו יד21): אל תנאץ למען שמך, אל תנבל כסא כבודך; זכר אל תפר בריתך אתנו
7. (ירמיהו טו15): אתה ידעת ה', זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה
8. (ירמיהו יח20): הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם
9. (חבקוק ג2): ידוד שמעתי שמעך יראתי ידוד פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור
10. (איכה ג19): זכר עניי ומרודי לענה וראש
11. (איכה ה1): זכר ה' מה היה לנו, הביט וראה את חרפתנו
12. (תהילים כה6): זכר רחמיך ה' וחסדיך, כי מעולם המה
13. (תהילים עד2): זכר עדתך קנית קדם, גאלת שבט נחלתך, הר ציון זה שכנת בו
14. (תהילים עד18): זכר זאת אויב חרף ה', ועם נבל נאצו שמך
15. (תהילים עד22): קומה אלהים ריבה ריבך, זכר חרפתך מני נבל כל היום

1. (תהילים פט48): זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם... זכר ד' חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים

1. (תהילים קו4): זכרני ה' ברצון עמך, פקדני בישועתך
2. (תהילים קיט49): זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני
3. (תהילים קלב1): שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו

1. (תהילים קלז7): זכר ה' לבני אדום את יום ירושלם, האמרים ערו ערו עד היסוד בה
2. (דברי הימים ב ו42): ה' אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך
3. (איוב ז7): זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב
4. (איוב י9): זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני
5. (איוב יד13): מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני
6. (נחמיה א8): זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים
7. (נחמיה ה19): זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה
8. (נחמיה ו14): זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי
9. נחמיה יג14-31 : " זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו... ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך ... זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים ... ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה ".

אנשים שביקשו מה' שלא יזכור

1. (ישעיהו סד8): אל תקצף ה' עד מאד, ואל לעד תזכר עון; הן הבט נא עמך כלנו
2. (תהילים כה7): חטאות נעורי ופשעי אל תזכר , כחסדך זכר לי אתה למען טובך ידוד
3. (תהילים עט8): אל תזכר לנו עונת ראשנים, מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד

===פסוקים נוספים

1. (במדבר לא54): ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני ה'
2. (ישעיהו סב6): על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את ה' אל דמי לכם
3. (ישעיהו סג11): ויזכר ימי עולם משה עמו, איה המעלם מים את רעי צאנו, איה השם בקרבו את רוח קדשו
4. (ירמיהו לא19): הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'
5. (תהילים ח5): מה אנוש כי תזכרנו , ובן אדם כי תפקדנו?
6. (תהילים עח39): ויזכר כי בשר המה, רוח הולך ולא ישוב
7. (תהילים פח6): במתים חפשי, כמו חללים שכבי קבר; אשר לא זכרתם עוד, והמה מידך נגזרו
8. (תהילים צח3): זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו
9. (תהילים קג14): כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו
10. (תהילים קטו12): ה' זכרנו יברך, יברך את בית ישראל, יברך את בית אהרן
11. (איכה ב1): איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל, ולא זכר הדם רגליו ביום אפו
12. (יחזקאל לג16): כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו, משפט וצדקה עשה חיו יחיה
13. (ירמיהו יד10): כה אמר ה' לעם הזה: כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו וידוד לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם
14. (הושע ז2): ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
15. (הושע ח13): זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו ה' לא רצם, עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו

בראש השנה נהוג להתפלל תפילה חגיגית, שאחד מחלקיה הוא ברכת "זכרונות" - ברכה הכוללת עשרה פסוקים מהתנ"ך העוסקים בזיכרון. אולי המטרה היא, שניזכר במעשים הטובים שעשו לנו אנשים אחרים במשך השנה האחרונה, ונשפר את יחסנו אליהם לקראת השנה החדשה.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-30 15:24:11.

תגובות

מאת: אראל

אחת המידות של ה' היא מידת הזיכרון של מעשים טובים:

• (שמות לד7): נצר חסד לאלפים
• (דברים ז9): וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור
• (מלכים א ח23): ויאמר 'ה' אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם'
• (דניאל ט4): ואתפללה לה' אלהי ואתודה ואמרה 'אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו'
• נחמיה א5 : " ואמר 'אנא ה' אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו '"
• (נחמיה ט32): ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה

מצד שני, בספר יחזקאל נאמר שה' לא זוכר את המעשים הטובים של הצדיק כאשר הוא הופך לרשע:

• (יחזקאל ג20): ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול, ונתתי מכשול לפניו - הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה; ודמו מידך אבקש

• (יחזקאל יח24): ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות
• (יחזקאל לג13): באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות

היה אפשר לפרש, שה' זוכר את החסד רק לאנשים ששומרים את מצוותיו, כמו שנאמר ברוב המקורות למעלה שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו; כלומר, מי שהוריו עשו חסד, או שהוא עצמו עשה חסד בעבר, ועכשיו אין לו כוח יותר לעשות חסד, אבל הוא עדיין אוהב את ה' ושומר את מצוותיו - ה' יזכור לו את חסדי העבר; אך מי שכבר הפסיק לשמור מצוות והתחיל לעשות פשעים - ה' לא יזכור לו את חסדי העבר.

אולם, פירוש זה לא מתאים למקור הראשון - שמות לד7 - שם נאמר שה' נוצר חסד לאלפים בכל מקרה, בלי התנאי של "לאוהבי".

לכן נראה לי שיש להבחין בין חסד לבין צדק:

• חסד = מעשים שמעבר לחובה (ע"ע חסיד );

• צדק = מעשים מחוייבים על-פי מידת הדין (ע"ע צדיק );

כשאדם עושה צדק, כלומר נותן לכל אחד את המגיע לו, המעשים שלו נזכרים רק כאשר הוא מתמיד בהם; כאשר הוא עוזב את צדקתו ומתחיל לעשות עוול, ה' נוהג עמו בדרכו שלו, דרך הצדק, ונותן לו את המגיע לו לפי מעשיו הנוכחיים;

אך כשאדם עושה חסד, כלומר נותן מעבר לחובה ומעבר למה שמגיע, המעשים שלו נזכרים לנצח; גם כאשר הוא עוזב את דרכו ועושה מעשים רעים, ה' נוהג עמו בדרכו שלו, דרך החסד, וזוכר לו את חסדי העבר למרות שזה כבר לא מגיע לו.

וכפי שניתן ללמוד מדברי ירמיהו, שנאמרו בתקופה שבה בני ישראל היו מאד חוטאים לה' (ירמיהו ב2): הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך; לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

ע"ע:

• איך לספר על מעשי הצדק של הרשעים?
• תמליל שיעורשת בנושא הזיכרון

תגובות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/zkr1