משלי ו30-31 :
לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב.
ונמצא ישלם שבעתים , את כל הון ביתו יתן
על-פי התורה (שמות כב), אדם שגנב רכוש צריך לשלם רק פי 2:
(שמות כב3):אם המצא תמצא בידו הגנבה, משור עד חמור עד שה חיים - שנים ישלם
ישנם רק שני מקרים מיוחדים - אדם שגנב שה ושחט או מכר אותו, צריך לשלם פי 4, ואדם שגנב שור ושחט או מכר אותו צריך לשלם פי 5:
(שמות כא37):כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו - חמשה בקר ישלם תחת השור, וארבע צאן תחת השה.
בכל מקרה אין בתורה דין של תשלום פי 7. אם כך, מדוע נאמר כאן שהגנב " ישלם שבעתיים " = פי 7?
1. מבחינה משפטית, הגנב אכן יכול לצאת ידי חובתו בכך שיחזיר רק פי 2 מערך הגניבה, אולם הוא לא מסתפק בכך, הוא רוצה גם לשקם את כבודו ואת מעמדו החברתי, כדי שלא יבוזו לו
; לשם כך הוא צריך לפייס את האיש שגנב ממנו, ולכן הוא נותן לו מעבר למה שבית הדין מחייב אותו: אם יתן שבע פעמים כשיעור הגניבה, אז יחדל ממנו בעל הגניבה
(מצודת דוד) .
2. ייתכן שהמספר 7 נובע מסיכום של קנסות על כמה גניבות, למשל: אדם שגנב שור שהיו עליו כלים, וטבחו או מכרו, צריך לשלם פי 5 על השור, ופי 2 על הכלים - סה"כ 7 (רש"י); או: אדם שגנב שור ושה וטבחם או מכרם, צריך להוסיף , בנוסף להחזר הגניבה, עוד 4 שוורים ו-3 כבשים, סה"כ 7.
- אולם, מבחינה מתימטית, ההחזר בכל מקרה לא יוצא פי 7 מהגניבה, למשל, נניח שאדם גנב שור ששווה 100 וכלים ששוים 50, בסה"כ 150; אם הוא משלם פי 5 על השור (500) ופי 2 על הכלים (100), אז הוא משלם בסה"כ 600, שזה פי 4 מהערך הכולל של הגניבה (150*4=600), ולא פי 7!
3. מכיוון שהקטע עוסק, בין השאר, באישה נכריה (פסוק 24), ייתכן שגם הפסוק מתאר אדם שגנב מאיש נכרי, ונשפט על-פי חוקי הגויים, שהם מחמירים יותר מהתורה בעניין זה (ראו גם בפסוקים הבאים לגבי היחס לנואף בספר משלי ובתורה ).
4. ע"פ פרופ' מרדכי זר כבוד ('דעת מקרא'), הפסוקים מתארים שני סוגי גנבים:
- גנב עני - שגונב מתוך רעב ולכן לא בזים לו ואינו צריך לשלם:
לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב
- וגנב עשיר - שבזים לו ומחייבים אותו לשלם את כל הון ביתו; לפי זה, פירוש המילה
ונמצא
הוא - אבל יש במציאות גם גנב מסוג אחר, גנב עשיר, ש"ישלם שבעתיים, את כל הון ביתו יתן
- גנב עני - שגונב מתוך רעב ולכן לא בזים לו ואינו צריך לשלם:
- ".
לפי זה, הגנב העשיר נדרש לשלם פי 7, מעבר לדין התורה, כי העבירה שעשה היא חמורה יותר - הוא גנב מתוך תאוות בצע ולא מתוך רעב; בנוסף לכך דרושה הרתעה גדולה יותר - תשלום פי 2 הוא נמוך יחסית להונו של אדם עשיר ולא ירתיע אותו מספיק. ע"פ התורה, בית הדין רשאי לקבוע עונשים חמורים יותר מעונשי התורה, כאשר נראה לשופטים שהחטא חמור במיוחד או שנדרשת הרתעה מיוחדת.
- אולם, הרעיון הזה לא מתאים להקשר של הקטע, שעיקרו עוסק בניאוף; הגניבה נזכרת כאן רק בדרך אגב, כדי להנגיד בינה לבין הניאוף . לכן, לא מסתבר שהקטע יטרח לדון בסוגים שונים של גנבים.
מקורות[]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-20 02:25:10.
תגובות[]
הקטגוריות נמצאות ב: ונמצא ישלם שבעתיים
|
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
|
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/ktuv/mjly/mj-06-31